לא רק לשרוד את חופש הגדול

הרעיון הוא שיש לנו כל הזמן רצונות ויש לנו גם משאבים.
בדרך כלל יש יותר רצונות ממשאבים,
והתכנון עוזר לנו למקסם את הרצונות 

בהתאם למשאבים המוגבלים.

אז אנחנו מכירים את המילה "תקציב"
מהנושא הכלכלי, וזה מאוד מאוד חשוב ליצור
לעצמנו מסגרת תקציבית שבה נשתמש כדי
למקסם את הבילוי, ההנאה, החופשה.

הכל עולה  הרבה כסף בקיץ. ואנחנו לא
נרצה להיכנס להוצאות מופרזות ובמיוחד, במיוחד,
לא על שטויות.

אנחנו נרצה שהכסף שלנו יקנה
חוויות, בילויים וחפצים שישרתו אותנו בצורה הכי טובה.

ולכן אגב, זו אחת ההזדמנויות לשבת עם הילדים
ובשיתוף והתייעצות להגיד
"זה התקציב, זה מה שאנחנו רוצים לעשות, זה מה שזה עולה, בוא נראה איך אנחנו מתעדפים, מה יותר חשוב, מה יותר כיף."

ואם תצאו לחופשה נגיד, או לחו"ל עם הילדים,
אז תנו להם תקציב, תנו להם תקציב יומי,
והם ידעו שזה הכסף שעומד לרשותם.

ואתם תראו שזה חוסך הרבה מה
"אימא תקני לי, ואוי תראי איזה יפה, ובא לי"  וכן הלאה, להגיד, "יש לך תקציב".
ואם הם קונים בצורה אימפולסיבית
ולא מחושבת, אז אחר כך הם ייתקעו עם קנייה פחות טובה.

ואנחנו נגיד "מצטערת, הכסף נגמר,
מחר יהיה תקציב חדש."
כמובן שאף ילד לא אומר "אה, נכון, הבנתי",
אלא תהיה פה סערה, אבל לא נורא.
אנחנו נכיל את זה, תיכף אני אסביר לכם איך.

בנוסף לכסף, יש לנו עוד משאבים. יש זמן,
והזמן הולך גם עם החיוניות, עם האנרגיה שלנו.
והרבה פעמים מתוך רצון לעשות עוד כיף,
למשוך עוד זמן, לעשות עוד משהו,
אז אנחנו מותחים את האנרגיה שלנו,
ועושים דברים שאנחנו כבר מתחילים להתעייף.

וגם כשאנחנו מרגישים שזה מוגזם ו-Too Much,
ואפילו טיפה פראיירים ומנוצלים, ואז עם העייפות מגיעים העצבים.

עם העצבים, הצעקות, וזה הופך להיות
ללא נעים, וכל הכוונות הטובות שלנו
נגמרות בסופו של דבר בכעס ובמפח נפש לשני הצדדים.

עזרה

עוד משאב שכדאי לשים לב אליו
הוא כמות העזרה. מי יכול לעזור ובמה יכולים לעזור, ולמצוא עוד מקורות עזרה.

תהיו יצירתיים, אפשר להביא
לבייביסיטר ילדים צעירים, אם אנחנו בבית, בני 10-11.

זה לא צריך לעלות הרבה כסף,
כמו שאנחנו מביאים מתבגר או אדם מבוגר לשמור על הילדים.

כמה חוגים אפשר לגייס עם שכנים, עם סבא וסבתא, לעשות קייטנות הורים.
אתם יכולים באמת למקסם את כמות העזרה.

אל תתפתו

ואל תתפתו לעשות כל הזמן פסטיבלים ודברים מיוחדים.
כי ככל שאנחנו נעשה עוד ועוד
בילויים יקרים ומיוחדים, אז זה מה שילדים, לזה הם יצפו.

ואז כל הרגיל, הזמן הפשוט עם
חברים, בגינה, לראות שקיעה, לראות ביחד
מחובקים תכנית טלוויזיה, זה לא יהיה זה, כי אנחנו מצפים לוואו.

אז כדאי להישאר במקום הצנוע יותר ולהשאיר את החוויות המיוחדות למידי פעם.

ואת כל זה אפשר לעשות בשיתוף והתייעצות.
אפשר באמת לעשות שיחה משפחתית
שבה אנחנו מתכננים מה אנחנו רוצים לעשות,
מהם הכוחות והכלים שיש לנו ואיך אנחנו יכולים למקסם את העשייה.