בלוג

על חיי שנהיו כאוטיים להפליא

ב”מקרה”…

בניוזלטר הקודם ששלחתי לקהילה שלי סיפרתי שחיי יצאו מאיזון.

ליתר דיוק כתבתי “חיי כאוטיים להפליא”.

עכשיו, לאחר כמה שבועות והרבה יזע ודמעות (לשמחתי לא היה דם, אבל כמעט), אני יכולה לשתף שזה לא היה “בקטנה” , וחיי לא “יצאו מאיזון” אלא-

קיבלתי החלטות שמחירן היה שיבוש מוחלט של הרווחה האישית שלי, עם תחושה של סכנה ממשית ומיידית, נפשית ופיזית.

הייתי חרדה ועצובה, אבל לא הצלחתי לעצור, מתוך פחד ואסטרטגיה מובילה של שליטה. 

הלכתי לי יחפה…

בהרצאתי “מה הלחץ”, אני מסבירה שסטרס, זה בין השאר, המחיר שיש לשלם על מינון יתר של עשייה, שמביאה לסיפוק, ליצרנות ולמשמעות.

כל גרם של שלווה עולה בוויתור על מינון היתר של העשייה, של מה שהופך את הטוב למדהים.

לכן זה כל כך קשה להירגע. 

המשאלה היא לעשות הכל – בנחת. 

אבל זה לא אפשרי, לפחות לא על כדור הארץ.

בסוף היום, כששאלו אותי אם אני עובדת קשה, תמיד עניתי “לא. אני עובדת הרבה”.

אני מודה ומתוודה שרק תחושה של סכנה הביאה אותי לעצור ולעשות כמה דברים שידעתי שאני צריכה, ודחיתי.

הדבר הראשון – לנשום.

עבור א/נשים אקטיביים כמוני, ההגדרה של מדיטציה או מיינדפולנס היא “עוד משהו שיש לי רגשות אשמה על כך שאני לא עושה” והבנה חזקה שהאימפקט של זה בהחלט נחוץ לי.

חיפשתי פתרון “מערבי”: ביופידבק. עבודה בעזרת טכנולוגיה מתקדמת שמשפיעה תוך זמן קצר על מערכת העצבים הפרה סימפטית.

הדבר השני – בקשת עזרה וקבלת עזרה.

כשהייתי מוכנה, העזרה הגיעה בכמויות, מהצוות המופלא שלי שסובל אותי בחודשים האחרונים, מחברות, ממטפלות (שטיפה אנרגטית, רפואה סינית, מסאג’, פיזיותרפיה…), מגורמים מקצועיים בתחום העסקי וגם, באופן מפתיע ומשמח, מהרבה לקוחות.

הדבר השלישי – לימודים.

הצטרפתי “במקרה” לקורס מרתק של חברתי פרופסור תמרה טילמן “יקום מקביל”.

היא עצמה, הקבוצה והתכנים, ממקריות ועד לחיבור לטבע, הרגיעו אותי ופתחו לי את הלב.

הדבר הרביעי- תיעדוף.

סידרתי את העדיפויות, תרגלתי גבולות, תירגלתי אמירת “לא” ותירגלתי ויתור.

הדבר החמישי – תרבות ואומנות.

חזרה לקולנוע ולמחול (לא להפסיד את הסרט: “הבחירה הרשמית”)

ואחרון – תכנון החופשה הבאה.

קישור למאמר מומלץ מהרווארד על חשיבותן של חופשות:

The Data-Driven Case for Vacation (hbr.org)

אני מקווה ומאחלת שלא תצטרכו להגיע לקצה כדי לשמור על איזון, שלווה ושמחה.

אני מקווה שאם יצאתם/ן מאיזון, תחזרו אליו מהר (לא כמוני).

אשמח לשמוע מה הכי דיבר אלייך.

645 צפיות

תמונה של ד"ר אנאבלה שקד

ד"ר אנאבלה שקד

מומחית בינלאומית לפסיכולוגיה אדלריאנית, מכשירה ומדריכה בכירה למטפלים, ומדריכה הורים לגידול ילדים עם ביטחון עצמי, אומץ, אופטימיות ואקטיביות.
בעלת ניסיון של מעל 30 שנה עם אלפי משפחות בארץ ובעולם.
ספרה “לקפוץ למים, מהימנעות להשתתפות מלאה בחיים” הפך לרב מכר וייצא לאור בעולם דובר הספרדית בשנת 2024.

מוזמנים לשתף

להצטרפות לקהילה של ד”ר אנאבלה שקד

מאמרים נוספים

29.11.2023אימא שכולה אהבהאת אדווה הכרתי לא מזמן- אבל בעידן אחר. נפגשנו בבית של יעל (כן, הוא קיים), בו יעל מרום רוקמת חיבורים בין א.נשים, וחיבורים בין א.נשיםלהמשך קריאה19.11.2023הנקמה הכי טובהההנחה שפגיעה מכוונת המפרה את כללי ההגינות והצדק תגרור תגובה חזקה מקובלת באופן אוניברסאלי. במקרה של פגיעה לא מכוונת יש ציפייה להתנצלות ופיצוי. במקרה שללהמשך קריאה04.09.2023הסוף לשוד הגדולאורח בפודקאסט מצליח מאוד, שהוא בעצמו בעל פודקאסט מצליח עוד יותר נשאל בסוף הפרק: “מה שלוש העצות הטובות ביותר שלך למאזינים?” הראשונה הייתה: “לקרוא ספרים”*.להמשך קריאה05.09.2023איך אומרים “איזו סתומה הייתי” באנגלית?יש מילה ממש מיוחדת באנגלית שאין לה תרגום מילולי לעברית והיא-Hindsight הפירוש של היינסייט הוא: הבנה של אירוע או של סיטואציה- בדיעבד. לפעמים מתבהר לנולהמשך קריאה01.08.2023מה ההבדל בין רוטווילר לאימא פולניה? או אחרי המריבההשבוע ישב מולי זוג אחרי מריבה. הם יצאו כפי שבאו: כועסים, פגועים, ו(בטוחים ש)צודקים. לא הצלחתי לעזור להם לראות את חלקם בסיפור, לעורר אמפטיה כלפילהמשך קריאה