בפרק אירחתי את ד”ר אנאבלה שקד, שוחחנו על הסיבות שבגללן אנשים נמנעים מלהגשים את חלומותיהם, על הקשר בין הימנעות לערך עצמי, ועל הדרכים להתגבר על פחד מכישלון. דנו בחשיבות של קבלת טעויות וכישלונות כחלק טבעי מתהליך הלמידה וההתפתחות, ובמיוחד בתפקיד ההורים בפיתוח חוסן נפשי אצל ילדיהם.
מדוע אנחנו נמנעים מלעשות פעולות שיקדמו אותנו לעבר המטרות שלנו? ומה יגרום לנו לקפוץ למים ולהתחיל לעשות את הפעולות האלה? – איתן עזריה מארח את ד״ר אנאבלה שקד.
אנשים (וצעירים) רבים אשר במשך זמן רב משמרים שיגרה (לא בהכרח) נוחה.
ֿהזמן מתקדם ועובר והם עדיין לא בעבודה שהיו רוצים,
לא בזוגיות שהיו רוצים,
ולבסוף חווים תחושת החמצה גדולה מול היעדר האומץ לקום ולשנות. לקום ולעשות.
הימנעות בחיים מה זאת המגיפה הזאת ואיך מטפלים בה? איך מגדלים ילדים אקטיביים ולא נמנעים? ומה לעשות אם גילינו שהילד שלנו כבר נמנע בחיים? “הילד בן שלושים” להורה יש חום גבוה”. – לא הבנתי את המשפט. אפשר להפוך אותו לכזה שאנשים יבינו גם לפני שצפו בפרק. העמקנו את המכנה המשותף המקצועי שלנו: טיפול- חייב להיות פרקטי ומעשי מאוד- תובנות זה לא מספיק! ולא. טיפול אפקטיבי לא חייב להיות ארוך. השיחה שלי השבוע עם ד”ר אנבלה שקד מחברת רב המכר “לקפוץ למים” מהמנעות להשתתפות מלאה בחיים – הover dowers – הצד השני של ההמנעות. על אהבה וזוגיות, על ילדים, על הגשמה מקצועית. דברנו על כל כך הרבה דברים אבל בסוף הכל מתחיל ונגמר בתשוקה העמוקה שלנו להגשמה. ועל הימנעות שהיא הפרעה בהגשמה. ואיך מטפלים בה. מוזמנים לקפוץ למים או לפרק, מה שתבחרו
איפה המכסה של הסיר שלי? מהו חוזה הזוגיות ואיך מתחזקים אותו? מה עושים עם קונפליקטים שחוזרים על עצמם שוב ושוב בזוגיות? פודקאסט מרתק ואותנטי שנוגע במקומות הכי אישיים ועדינים בחיים שלנו.
כיצד להשיג שיתוף פעולה עם הילדים – בלי לצעוק, לנדנד או להתחנן
אין דרך יעילה יותר לעורר התנגדות של ילדים מאשר לדרוש מהם לבצע משימה כלשהי, בזמן שכל תשוקתם ורצונם נמצאים במקום אחר לגמרי…
האמת? בדיוק כמו אצל מבוגרים.
אז איך נביא לשיתוף פעולה מילדים ללא שימוש בכוח, באיומים או בעונשים?
ונהפוך כל אינטראקציה להזדמנות לחיזוק הילד והקשר
גם בימים האלה ימי מלחמת חרבות ברזל
גלית דקל בשיח עם ד”ר אנאבלה שקד מומחית ומרצה בינלאומית לפסיכותרפיה אדלריאנית והיישומים שלה בפסיכותרפיה ,בהדרכת הורים ובהתפתחות אישית. שיחה על תמיכה הורית בצל המלחמה המחזקת ובונה את החוסן האישי והמשפחתי ועל תופעת ההימנעות המחמירה כשההורים לוקחים על עצמם דברים שבאחריות ילדיהם ומספקים שרותים ומימון
אנשים משנים הכל אבל לא בהכרח משנים דבר אחד מרכזי שיכול לשנות את החיים שלהם שזאת ההתנהגות שלהם. הפער הזה הוציא אותי למסע כדי למצוא תשובה מה עושים עם זה.
אפרת ברזל נפגשת לשיחה אישית עם נשים מיוחדות שישתפו אותנו ברגעים המעצימים והמרגשים בחייהן – הכי פתוח שיש, במסע אל עצמינו, מבפנים אל החוץ ובלי מסיכות.
והפעם: אפרת בשיחה עם דוקטור אנאבלה שקד.
העולם החדש שבו אנחנו חיים מלא בהזדמנויות ואפשריות, אבל גם בפחדים ובחרדות, לכן, דווקא בתוך עולם השפע וההזדמנויות שבו אנחנו חיים, הפכו החרדה והדיכאון למגפה. צעירים רבים מרגישים תקועים – דווקא מגוון האפשרויות עוצר אותנו בהרבה מקרים.
העולם החדש שבו אנחנו חיים מלא בהזדמנויות ואפשריות, אבל גם בפחדים ובחרדות, לכן, דווקא בתוך עולם השפע וההזדמנויות שבו אנחנו חיים, הפכו החרדה והדיכאון למגפה. צעירים רבים מרגישים תקועים – דווקא מגוון האפשרויות עוצר אותנו בהרבה מקרים.
משמעות הביטחון העצמי היא לדעת מה היכולות שלי לעשות דברים? הוא מתחיל להיבנות מהצורה בה ההורים והסביבה מסתכלים עליי, וממשיך מההתנסויות שלי (הצלחות שצברתי). לזה נוסף הערך שאייחס להצלחות שלי, כמה הן שוות בעיניי. בפרק הזה נדבר על איך נוצר ביטחון עצמי, מי האנשים שמאופיינים עם ביטחון עצמי גבוה, איך מחזקים ביטחון עצמי, למה אנחנו כל הזמן משווים בין אנשים, איך מגשימים את הפוטנציאל שלנו, מה תפקיד התשוקה, התרומה, העידוד והאומץ, וגם איך פרפקציוניזם, קנאה והימנעות קשורים.
אנחנו שוחחנו על האופן שבו בכלל למדנו לפחד מכישלון ועל הדרך להתגבר על הפחד הזה. דיברנו גם על מרכיב נוסף חשוב בדרך להגשמה עצמית והוא השוואה עצמית לאנשים אחרים. למה זה קורה, מדוע זה פוגע שנו ומה ניתן לעשות עם זה. לבסוף, אנאבלה הסבירה מה עומד בינינו לבין הגשמה עצמית ונתנה הסברים חשובים להתמודדות עם מוטיבים שכיחים המונעים מאנשים להגשים את עצמם ועל האופן בו ניתן להתגבר עליהם.
מדוע אנשים רבים נמנעים מניהול הכסף שלהם? אנחנו יודעים מה צריך לעשות כדי שחיינו יהיו טובים יותר מבחינה כלכלית, אך אצל רבים זה נשאר ברמת ידע בלבד. וידע בלבד לא מספיק (זה תחום ש”ידע זה לא כח”). מהם המאפיינים של הנמנעים, האם יש המנעות שהיא דווקא חיובית בתחום הכלכלי, מהיכן נובעת הימנעות מלמידת כלים טכנולוגיים לניהול מידע אישי.
מה אם תגלו שאתם נמנעים גם כדי לשמור על הערך והעליונות שלכם? שהרי אם לא ניסיתם, זה היה יכול להיות מדהים כל כך. ואם תנסו.. אולי זה יהיה בינוני להחריד.
איזה מחיר אנחנו משלמים על הימנעות? מתי היא היא דווקא צעד חכם? ואיך עוברים מהעיסוק בכמה אני שווה לכמה אפשר לתרום?
אזהרה: הכניסה למים עלולה להרטיב את האדם. לחצו פליי, קפצו למים, השתתפו בחיים
מה כל הורה צריך לעשות לפני העלייה לכיתה א’ של ילדיו?
ובכלל על הזכות לחינוך ועל הורות שמאפשרת לילדים.ות לגדול דרך האתגרים של החיים
הכל על ההכנה הרגשית של ילדנו לכיתה א’
אז מי היא ד”ר אנאבלה שקד?
בפרק השלושה-עשר של הפודקאסט “איך הצלחת?”, מגיעה אלינו אנאבלה שקד, מומחית לפסיכולוגיה האינדיבידואלית של אלפרד אדלר, מרצה בינלאומית לפסיכותרפיה, התפתחות אישית, הורות וזוגיות, ומייסדת “פרויקט הורות”.
מחברת רב המכר “לקפוץ למים – מהימנעות להשתתפות מלאה בחיים” ומפיקת ספר הילדים “מה שקרה כשקראמבל ירדה מהעץ”.
בפודקאסט דיברנו על המיומנות של עידוד שבמילים יותר יומיומיות זה איך להעלות ביטחון עצמי לאנשים ולתת להם אומץ לפעול, להתנסות ולבטא את עצמם בחופשיות ללא פחד מתמיד מכישלון וטעויות.
ד”ר אנאבלה שקד מתארחת בפודקאסט של גב’ פלפלת (בית פלפלת). הילדות היא רק 15% מהחיים שלנו אבל משפיעה כמעט ב-100% על הבגרות שלנו ואולי התשתית החזקה והחשובה ביותר לדימוי העצמי, יצירת קשריים משמעותיים, מיומנויות חברתיות, פתרון בעיות ובאופן כללי ה- wellbeing של האדם. גב’ פלפלת וד”ר אנאבלה שקד בפרק עוצמתי מאוד
בפרק 42 של הפודקאסט אירחתי את ד״ר אנאבלה שקד, פסיכותרפיסטית, מומחית לפסיכולוגיה אינדיבידואלית, מרצה בינלאומית ומחברת הספר ״לקפוץ למים״, לשיחה על התפתחות, חיים והדרך הנכונה לחיות אותם.
בפרק עסקנו באיך מצב הרוח משפיע על האומץ שלי? איך להתמודד עם הפחד מכישלון? ואיזה כלים פרקטיים יכולים להחזיר את אומץ? אז במיוחד בשביל זה הזמנתי את ד”ר אנאבלה שקד סיכותרפיסטית אדלריאנית בהבעה ויצירה, מייסדת בית-הספר לפסיכותרפיה במכון אדלר, מומחית להדרכת הורים, ומרצה בארץ ובעולם בנושאי התפתחות אישית, זוגיות, “.הורות ועוד. מחברת רב המכר “לקפוץ למים – מהימנעות להשתתפות מלאה בחיים והפיקה גרסה מצויירת לילדים
על מה מדברים? -ממחר, מיום ראשון, בשבוע הבא, אחרי החגים… מכירים? – למה אנחנו דוחים ומה הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו? – הקשר בין דחיינות לפרפקציוניזם ולתחושת ערך – טיפים לדחיין המצוי- איך להימנע מדחיינות ואיך לסייע לעובדים לדחות פחות
תפקידם המרכזי של ההורים בהתפתחות הילדים, גבולות, תסכול והעצמה.
איך ההורים השפיעו על המסוגלות העצמית שלנו?
לאיזו תקופה נולדנו ואיך מתמודדים עם הרצון לקפוץ מדבר לדבר?
ומהם 2 הטיפים הכי חשובים ליצירת מסוגלות עצמית גבוהה והתקדמות לעבר העתיד שאני רוצה לעצמי?
מהאתר של יעל: “התופעה הזו שנעה על הטווח שבין לעשות כביסה במקום ללמוד למבחן ועד להרגשה שאנחנו לא יכולות לנוע קדימה – בקריירה, בזוגיות, עם החלטות מהותיות לחיינו. אם אי פעם הרגשת שאת זו שעומדת בדרכך לתנועה קדימה בחייך – זה הפרק בשבילך.”
כבר כמה שנים אני זוכה לעשות עבודה משמעותית עם רשת החינוך אמי”ת. העברתי קורסים והרצאות רבות במסגרת תוכנית להעצמה במרחבי הלמידה. בין הפעילויות הברוכות של הרשת הוקם פודקאסט שנעשה על ידי בני נוער הלומדים ברשת אמי”ת ומיועד לבני נוער מכל מקום ומכל בית ספר.
את אורית וולף הכרתי מרחוק. ראיתי אותה מופיעה בקונצרטים ובהרצאות, והתבוננתי בה בהערצה. כשהתקשרה אליי להזמין אותי להתארח בפודקסט שלה “אורחים בכפכפים” התרגשתי מאוד. שמעתי את כל הפרקים בו וניהנתי מכל רגע. המפגש איתה היה קסום ומעורר השראה.
על הפסיכולוגיה של אדלר, שהיא גם פילוסופיית חיים וגם שיטת טיפול, התייחסות בהרחבה לחשיבות של תחושת הערך והשייכות, והמושג של רגשי נחיתות, תסביך נחיתות ועוד הרבה.
“מיליוני אנשים חיים מתחת לקו הפוטנציאל שלהם” –כותבת הפסיכותראפיסטית דר’ אנאבלה שקד בסיפרה “לקפוץ למים”, ומשרטטת קו עוני מסוג אחר, לא כלכלי.
אני קוראת לזה: “העוני של תחושת המימוש העצמי”.
הפרק הזה מיועד לכל מי שמרגיש/ה שמשהו השתנה בזוגיות ושהדברים כבר לא מסתדרים כמו פעם. ד״ר אנאבלה שקד, מטפלת זוגית בשיטת גוטמן ומרצה בכירה במכון אדלר, לימדה אותנו תרגיל פשוט שבעזרתו אפשר לבדוק האם הגענו למצב שהקשר הגיע למבוי סתום או שאפשר לתקן ולבחור זה בזו מחדש.
“הנמנעים מחזיקים באדיקות אשליית עליונות עד שהחיים המדהימים שלהם יתחילו”: היום בתוכנית שוחחה ורדה עם ד”ר אנבלה שקד, פסיכותרפיסטית אדלריאנית במקצוע, על הספר שכתבה ‘לקפוץ למים – מהימנעות להשתתפות מלאה בחיים’, שעוסק בדרכים המגוונות בהן אנשים נמנעים מהגשמת מאוויהם ומאמללים את חייהם שלהם ושל קרוביהם
כתבה שנערכה על ידי ערוץ טלויזה מרכזי בבאקו בעקבות כנס חינוך שנערך ב28.9.23. כמרצה מרכזית בכנס העברתי את הרצאת הדגל שלי להורים “המקור של הבעיות, המעיין של הפתרונות” .שעוררה עניין עצום ורצון לשיתוף פעולה בין המדינות לטובת הגיל הרך.
חיים טובים דורשים אקטיביות ואפקטיביות. בעולם הטיפול במשך המון שנים שלטה ההנחה שאם אדם לא מתפקד טוב זה מפני שהוא לא מרגיש טוב, ובעקבות הטיפול בדיסטרס, התפקוד ישתפר מעצמו. לאחר שלושים שנה בהן אני חוקרת את נושא ההחמצה ומעבירה קורסים באומנות העידוד ובאומנות ההגשמה אני מאמינה, שזה לא שאנשים לא מתפקדים טוב כי הם לא מרגישים טוב, אלא להיפך. שאי אפשר להרגיש טוב בלי לתפקד טוב.
כיצד לטפח הלכה למעשה, את אחת התכונות שנרצה שיהיו לילדינו, תכונה חשובה ביותר להצלחה בחיים – עצמאות אחראית.
האומץ להיות – מדוע אנו כל כך מפחדים להיכשל, מתי הפסקנו להיות אמיצים ואיך מגשרים על הפער שבין הרצון לעשייה לבין הקפיצה למים. הפסיכותרפיסטית ד״ר אנאבלה שקד על כח העל לשינוי בחיים
איך לחזק את הנפש כדי להצליח לקיים שגרה בריאה ככל האפשר, וכיצד לתווך את המצב לילדים? עצות זהב שמקלות על המצוקה ומחזקות את הקשר המשפחתי
ברגעים הקשים והאפליםהאלה מגיח בעוצמה מכל פינה הישראלי היפה, ורוחההתנדבות עוטפת אותנו כמו כיפת ברזל. מה הסוד של הישראלים שגורם לנו לתרום, לעשות ולהקריב מעצמנו.
ביום אחד נורא, גבתה מלחמת חרבות ברזל מחיר שלא תיארנו לעצמנו. בגוף ובנפש. אנחנו חווים סוגים שונים של כאב: ישיר, משני וקולקטיבי. בין בליל הרגשות החיוניים מסתננת תחושה אחת שאין בה שום תועלת – אשמה. מהי ‘אשמת ניצולים’? מדוע כולנו עשויים לחוות אותה? ומה היא מנסה לחסוך מאיתנו?
הימים לא קלים ובני הנוער מסתגרים, נצמדים למסכים ובקושי פורקים. הפסיכותרפיסטית ומדריכת ההורים ד”ר אנאבלה שקד עם עצות זהב שמקלות על המצוקה ומחזקות את הקשר בין הורים למתבגרים מרוחקים
בזמן שהפוקוס מופנה לילדים, נשים וקשישים, ישנה אוכלוסיה שלמה שלא מטופלת וסובלת מהיעדר יחס או חמלה. כיצד יכולים הגברים להביע ולפרוק פחד בימי מלחמה, ולמה כל כך חשוב לבכות?
הבחירה להימנע מהשתתפות פעילה ופרודוקטיבית בחיים נפוצה מאוד כיום בעיקר בקרב צעירים, אך לא רק, למרות השלכותיה השליליות לפרט ולחברה. בעידן שדורש “להיות מיוחד” או “מדהים” כדי להיות ראוי ויוצר ציפייה להצלחה נטולת מאמץ, הימנעות הפכה להיות דרך יצירתית המאפשרת לשמר את תחושת הערך העצמי.
הילדות היא הכנה לחיים. זה לא תהליך שקורה לבד — זה לא כמו פרי שמבשיל בזמן שלו, אלא תהליך
התפתחותי שלוקח זמן ודורש התנסויות. אנחנו מוכרחים להפסיק לרחם על הילדים,
להפסיק לספק להם שירותים מיותרים ובמקום זה לסמוך עליהם. כשלא תהיה להם ברירה
— הם יתחילו להתמודד
ד”ר אנאבלה שקד חוקרת את “האנשים ההימנעותיים”, אלה שלעולם לא מוכנים לקפוץ למים. בדרך כלל הם עובדים קשה כדי למצוא תירוצים, אבל השנה קל להם יותר מתמיד
בעוד כמה ימים תסתיים תקופת החגים ונשוב למסגרות. איך מתמודדים עם הדכדוך אחרי החופש הארוך ועד כמה הילדים מתקשים להסתגל?
טקטיקת הנסיגה מהשתתפות במשחק החיים – בלימודים, בקריירה או בהקמת משפחה – יכולה לנבוע מחשש מכישלון או מפרפקציוניזם. ספר חדש חושף את מנגנוני ההימנעות.
סדרת חינוך: שיחות עם אנשי חינוך פורצי דרך, והשבוע: ד”ר אנאבלה שקד, מייסדת בית הספר לפסיכותרפיה במכון אדלר ומנחת הורים, שטוענת שהורה יכול להציע לילדיו חיים קשים או חיים רעים.
לא מפסיקה לדחות את המשימות שלך למחר? אל תתפלאי אם תמצאי את עצמך גרה אצל ההורים לנצח. הוראות הפעלה לדחייניות.