בסדנא זו נכיר את כוחם של זיכרונות הילדות ככלי לפיתוח מודעות ולעידוד.
זיכרונות בכלל, וזיכרונות הילדות בפרט, משחקים תפקיד חיוני בחיים, בהיותם חלק מהזהות האישית ומרציפות תחושת האני sense of self. מי היינו ללא הזיכרונות שלנו? זיכרונות מספקים לנו נרטיב עקבי ויציב שמחבר את העבר עם ההווה במטרה להתמודד עם העתיד. על פי אדלר, כל זיכרון הוא נרטיב סמלי שעוזר לנו לנוכח מצבים לא מוכרים, כאשר אנו חשים סכנה לתחושת השייכות והערך שלנו. במקרים אלה, אנו פונים אל הזיכרון לטווח ארוך, ומעלים אירוע שמייצג נאמנה את המטרה שלנו, את דרך הפעולה והתוצאה הרצויה מבחינתנו. אדלר חשב שזיכרונות ילדות מייצגים את סיפור החיים של אדם. סיפור שאדם מספר לעצמו על מנת “להישאר מרוכז במטרה שלו, שעוזרת לו להתמודד עם ההווה בעזרת אסטרטגיות שנוסו בעבר” (אדלר, 1956 עמ’.351).
זיכרונות אומרים לנו “כך הם החיים”, וכך, מזהירים אותנו מפני סכנה, מספרים לנו מה עליו לצפות וממה כדאי לנו להימנע. כלומר, אדלר מחפש את משמעותם של זיכרונות הילדות בהווה ולא בעבר: בעיה, אתגר או משבר בהווה מתקשר באופן מטאפורי עם זיכרון רלוונטי, שנבחר מבין כל הזיכרונות בזמן הספציפי הזה, על מנת להזהיר, לנחם, ובעיקר לכוון ולהדריך אותנו: מה זה ומה אני צריך לעשות.
בסדרה אציג את הרציונל של שימוש בזיכרונות ילדות בטיפול ואדגים את העבודה איתם.
הרציונל של השימוש בזיכרונות הילדות ככלי בפסיכותרפיה. נלמד את ערכם ההשלכתי לעומת ההיסטורי, ונלמד להפיק מידע משמעותי של הזיכרון להווה ולעתיד.
עבודה חווייתית עם זיכרונות הילדות שהעלו משתתפים בסדנא.
זוגיות היא מערכת היחסים המורכבת ביותר בחיים, המציבה בפנינו אתגרים יומיומיים. בהרצאה זו נלמד מה מקור הבעיות והקונפליקטים בזוגיות ואיזו תקשורת תאפשר קרבה, הבנה ופתרון בעיות. נלמד גם מהו שורש המחלוקות אצל בני הזוג, והעקרונות שמבטיחים כבוד הדדי, הערכה והתחשבות.
