מה דרגות החופש שלנו? האם אנחנו כבולים/ות ליצרים, לדחפים או לנסיבות? האם נפשנו מסוכסכת תמידית בקונפליקטים פנימיים?
סדרה בת 6 הרצאות לצפייה מיידית
פסיכולוגיה, תורת הנפש, היא תחום במדעי החברה החוקר תהליכים נפשיים והתנהגות האדם. פסיכולוגיה עוסקת בהכרה וברגשות והקשר שלהם להתנהגות.
הפסיכולוגיה מנסה להשיב על השאלות הבאות: מה המשמעות להיות אדם? מה מניע אותו? מה גורם לסבל ולבעיות בתפקוד? איך אפשר לרפא בעיות נפשיות? האם אפשר למנוע אותן? האם ניתן לנבא את התנהגות האדם? האם ניתן לשלוט בה?
בסדרה זו אענה על שאלות אלה בצורה מקיפה ומעמיקה על פי הפסיכולוגיה האינדיוידואלית של אלפרד אדלר. בסדרה זו נכיר את מודל האדם על פי אדלר.
צפו בעשר דקות ראשונות מכל אחת מההרצאות בסדרה לפני רכישה
כל הסדרה
הרצאה זו מציגה את ההנחות היסוד עליהן אדלר בנה את תורתו ומספרת את סיפור חייו. כל תיאוריה פסיכולוגית קשורה באופן הדוק לביוגרפיה של יוצרה. בהרצאה זו נבין את המקורות האישיותיים, התרבותיות וההיסטוריים שהשפיעו על פיתוח רעיונותיו של אדלר.
בראשית הפסיכולוגיה הסיקו מסקנות על טבעה של הנפש מהביולוגיה של פרט בודד שפוגש אילוצים חברתיים. כיצור ביולוגי, האדם נתפס כמונע על ידי דחפים ויצרים שאינם בשליטתו ואף לא במודעות שלו.
הנפש פועלת על פי עיקרון העונג. אדלר קרא תיגר על תפיסה זו. הוא אמר: "בכל ההיסטוריה האנושית לא תמצא אנשים מבודדים". הוא שיער, שבגלל שהקיום הביולוגי וסיפוק הצרכים הפיזיים תלוי בהשתייכות חברתית, נפש האדם חייבת להיות מותאמת לחיים חברתיים. כיום, הראייה של אדם כייצור חברתי היא הזרם המרכזי בפסיכולוגיה. "התרבות שלנו מתמקדת בייחודיות של הפרט אך ברמה עמוקה אנחנו בקושי קיימים כפרטים בודדים. המוח בנוי לתפקוד כחלק משבט" (ואן דר קולק, 2014).
עיקרון זה העניק את השם לאסכולה של אדלר: הפסיכולוגיה של האדם שלא ניתן לחלוקה. אדלר האמין שהנפש אינה מחולקת לחלקים (אגו, סופר אגו ואיד) שנמצאים בקונפליקט פנימי מתמיד,
אלא שהיא פועלת בצורה הוליסטית. המשמעות של הנחה זו היא שכל תפקודי הנפש פועלים, גם כשזה לא נראה כך, לכיוון שבחרנו ללכת. משמעות העיקרון ההוליסטי הוא עצום לפיתוח מודעות עצמית, קבלת אחריות ותחושת חוללות.
אדלר חשב שהמפתח להבנת ההתנהגות של אדם הוא לא באטיולוגיה, הסיבות ובנסיבות, אלא בטלאולוגיה, במטרות. הוא לא שאל “מדוע?” אלא “לשם מה?”. אנחנו רגילים לחפש את סיבה למצבים ולרגשות שלנו,
זה נחווה כחשיבה הגיונית. אבל, החשיבה האטיולוגית משחררת לא פעם את האדם מאחריות, מכיוון שתמיד אפשר למצוא את המקור למצבו ולמצוקתו באירועי העבר או בכשלים של הוריו. התפיסה המטרתיות פותחת בפנינו דרך חדשה להבין את עצמנו, את כוונותינו ואת התוצאות של כוונות אלה.
אדלר התנגד לחשיבה הסיבתית והדטרמיניסטית לגבי הילדות. הוא סבר שלא האירועים שקורים בילדות אלא האופן שאנחנו מפרשים אותם, הוא בעל חשיבות מכרעת לחיים שלנו.
אדלר האמין שהתודעה, יותר מהמציאות, יוצרת את החוויה. בהרצאה זו נכיר את עיקרון הסובייקטיביות, ואת מודל אפר"ת (אירוע, פירוש, רגש, תגובה), שבאמצעותו אנחנו יוצרים את תסריט חיינו.
אדלר אמר “הכל יכול להיות גם אחרת”. אדלר חשב שמעל הגורמים המשפיעים עלינו, הן בילדות והן בהווה, יש את חופש הבחירה. מעל התורשה ומעל הסביבה והנסיבות, אנחנו מצוידים בכוח יצירתי.
פסיכולוגיה, תורת הנפש, היא תחום במדעי החברה החוקר תהליכים נפשיים והתנהגות האדם. פסיכולוגיה עוסקת בהכרה וברגשות והקשר שלהם להתנהגות.
הפסיכולוגיה מנסה להשיב על השאלות הבאות: מה המשמעות להיות אדם? מה מניע אותו? מה גורם לסבל ולבעיות בתפקוד? איך אפשר לרפא בעיות נפשיות? האם אפשר למנוע אותן? האם ניתן לנבא את התנהגות האדם? האם ניתן לשלוט בה?
בסדרה זו אענה על שאלות אלה בצורה מקיפה ומעמיקה על פי הפסיכולוגיה האינדיוידואלית של אלפרד אדלר. בסדרה זו נכיר את מודל האדם על פי אדלר.