לפני שנולדו לי הילדים ידעתי בדיוק איך אגדל אותם: 360° ממה שעשו הוריי. ונחשו מה? 360° מעלות משגוי זה עדייו שגוי. המזל שלי היה שהגעתי למכון אדלר כשביתי הבכורה הייתה בת שנה, והיה הרבה מה לתקן, כי שיטת החינוך שלי הייתה- לזרום.
כמה שאנחנו זרמנו…
מי שמכיר אותי יודע שהדבר היחיד שאני עושה באופן קבוע הוא שינוי. אבל בהדרכת הורים לא הפסקתי לעסוק במשך שלושים שנה. אני רואה במקצוע זה ברכה כה גדולה לכל כך הרבה הורים וילדים, שאני לא רוצה להפסיק. הנחיתי מאות קבוצות הורים, הדרכתי אלפי הורים באופן פרטני ואני מרצה בנושא ברחבי העולם.
במשך שנים לחצו עליי לכתוב ספר על הורות, ואמרתי תמיד שלעולם לא אעשה את זה. מדוע? כי קראתי עשרות ספרים כאלה, ואף פעם לא זכרתי מה עליי לעשות ברגע שמשהו באמת קרה. מה שעזר לי היה שכל הזמן שמעתי את החומרים האלה, כי כל הזמן לימדתי אותם. תאמינו לי, לקח לי שנים להפנים עד הסוף וליישם בטבעיות ובחינניות.
אז לפני כעשר שנים החלטתי להקליט את הרצאות הדגל שלי בהורות. עשיתי את זה באודיו, בדיסקים, בכוונה שהורים ישמעו את זה שוב ושוב בזמן נסיעה, הרי הם עסוקים כל כך.
כשמכוניות הפסיקו לכלול מתקן לסי די, העתקתי את הדיסקים לרצועות שמע שנמצאות באתר שלי. יש שמונה הרצאות על הורות, שמהוות קורס בסיסי למקצוע החשוב בעולם. (בספר שבסוף כתבתי יש פרק להורים, במיוחד של ילדים בוגרים, אבל אין בו משהו שלא הוקלט קודם).
הקורונה דחקה אותי לזום. פתאום יכולתי לשדר להרבה הורים ברחבי העולם, ונפתח שוק מדהים דובר ספרדית שצמא ליידע שצברנו כאן בגישה האדלריאנית. יצרתי להם סדרה של תשע הרצאות. פתאום ראיתי כמה התחדשתי בשנים האחרונות, ובעיקר התחדד לי מה באמת חשוב בהורות ואיך להעביר את זה להורים.
בזמן שאני ממציאה את עצמי מחדש בזום, הורים ניצולי הסגרים זקוקים למידע הזה יותר מתמיד. לכן יצרתי את הסדרה החדשה בעברית:
עושים סדר בהורות, שהסתיימה השבוע.
אני רוצה כל כך להודות להורים שהגיעו והקשיבו, שאלו ויישמו.
קשה לסכם שש הרצאות של שעה וחצי, אתן כאן כמה רעיונות של כל הרצאה:
העבודה על ההורות לא צריכה להתחיל מהבעיות שיש לנו היום אלא מהחזון שלנו: מי אנחנו רוצים להיות? מה אנחנו רוצים לעשות? מה אנחנו רוצים להשיג?
רוב הטעויות ההוריות נובעות מראיית הילדות כמנותקת מהבגרות ולדאגה שיהיה לילדים כיף, קל ונוח.
כל עשייה הורית משמעותית שייכת לאחד משלושת הממדים הבאים:
החיים קשים. חיים טובים יש רק למי שפתחו את הכוח הפיזי והנפשי להתמודד עם קושי. התפקיד שלנו הוא לעזור לילדים לפתח את החוסן כדי שיוכלו לפגוש את אתגרי החיים בלי להתמוטט ובלי להתייאש.
חוסן נפשי מורכב מ: תחושת שייכות, תחושה חברתית, ביטחון עצמי, תושייה, משמעת עצמית, היכולת לדחות סיפוקים, ויסות רגשי, ואיתמכרות (לאמן להתמודד עם קושי בלי לחפש פעילות או חומר שיקהו את הרגשות הקשים). חיים טובים נוצרים משילוב של חיוביות, אהבה ואקטיביות.
אין ילד רע , יש ילד שרע לו
אין ילדה עצלנית , יש ילדה מיואשת
אין ילד שלא יכול , יש ילד שעוד לא מאומן
אין ילדה שלא רוצה, יש ילדה שלא מאמינה שהיא יכולה להצליח
כל התנהגות שלילית של ילדים היא דרך מוטעית להשיג מטרה חיובית: תחושת שייכות וערך. הבנת ההתנהגות של ילד ולמידה של שני כלים עיקריים: תקיפות אדיבה ושימוש בתוצאות הגיוניות עוזר להורים להמשיך להיות מי שהם רוצים להיות גם לנוכח ההתנהגויות הכי מעצבנות של ילדים.
הורים מדברים את עצמם לדעת. בהרצאה זו למדנו ששיחה אפקטיבית אינה שיחה אלא – הקשבה. למדנו שתקשורת שלילית מקורה בהפרה של הסדר החברתי, דהיינו הכללים והערכים שמאשרים חיים ביחד.
בהרצאה זו הכרנו את המעגל של יצירת תקשורת שלילית.
למדנו שנשקיע בכל מקרה המון אנרגיה, השאלה היחידה היא האם נשקיע אותה בטוב, או ברע.
| בטוב | ||
| יצירת שגרות: | קביעת מסגרת התפקוד היומיומי וחזרה עליה | |
| תקציב: | אימון לניהול רצונות מול משאבים = תיעדוף ודחיית סיפוקים. מחליטים על מה וכמה להוציא מראש | |
| שוויון | “כל מי שחי פה עובד פה” (בטי לו בטנר) | |
| בטיחות | לימוד, אימון, בקרה, “קסדה” |
| ברע | ||
| יצירת שגרות: | יאללה יאללה: להזכיר, לנדנד, לרדוף, לזרז | |
| תקציב: | ספונטניות: היתקלות בפיתויים, תחנונים- כניעה- חריגה בתקציב. תוצאה: בחירות פחות מספקות | |
| שוויון | מעמדות: ההורים עובדים הילדים מבלים | |
| בטיחות | יהיה בסדר: (או שלא) סכנה, חרטה, אשמה |
אי אפשר ולא צריך לוותר על ההזדמנויות שהטכנולוגיות החדשות מאפשרות. אבל אנחנו אחראיים להבין את האיומים ולהגן על עצמנו ועוד יותר, על ילדינו, מפניהם. הבנה של ההשפעה של העולם הדיגיטלי על עצמי הביאה אותי לחקור מחדש את האתגר העצום שעומד בפנינו ובניתי הרצאה חדשה על הורות בעידן הדיגיטלי.
האתגרים הם:
למדנו שגיל ההתבגרות אינה תוצאה של הורמונים אלה של תרבות. גיל ההתבגרות הוא תוצאה של בגרות ללא אחריות. שלב החינוך הסתיים ועלינו לעבור להשפעה באמצעות יחסים, דהיינו: שייקחו בחשבון את הקול שלנו כשהם יקבלו החלטות.
מומחית בינלאומית לפסיכולוגיה אדלריאנית, מכשירה ומדריכה בכירה למטפלים, ומדריכה הורים לגידול ילדים עם ביטחון עצמי, אומץ, אופטימיות ואקטיביות.
בעלת ניסיון של מעל 30 שנה עם אלפי משפחות בארץ ובעולם.
ספרה “לקפוץ למים, מהימנעות להשתתפות מלאה בחיים” הפך לרב מכר וייצא לאור בעולם דובר הספרדית בשנת 2024.
את אדווה הכרתי לא מזמן- אבל בעידן אחר.
נפגשנו בבית של יעל (כן, הוא קיים), בו יעל מרום רוקמת חיבורים בין א.נשים, וחיבורים בין א.נשים לתפקיד ולמקום עבודה שחלמו עליו.
מיד נוצר בינינו קליק אישי וערכי, רקמנו תוכניות וחיבורים נוספים.
אורח בפודקאסט מצליח מאוד,
שהוא בעצמו בעל פודקאסט מצליח עוד יותר נשאל בסוף הפרק:
“מה שלוש העצות הטובות ביותר שלך למאזינים?” הראשונה הייתה: “לקרוא ספרים”*.
איזו עצה מדהימה! אפשר ליישם אותה בקלות…
אם מפסיקים להאזין לפודקאסטים.
יש מילה ממש מיוחדת באנגלית שאין לה תרגום מילולי לעברית והיא-Hindsight הפירוש של היינסייט הוא: הבנה של אירוע או של סיטואציה- בדיעבד. לפעמים מתבהר לנו דבר מה, וברגע שמבינים אותו נתפס כשקוף, מובן מאליו, פשוט ובנאלי,
שנוצרת הרגשה כאילו הייתי אמורה לדעת את זה כל הזמן,
שזה היה אידיוטי לא לראות,
לא להבין את זה.
אבל אי אפשר היה לדעת או להבין את זה קודם.
השבוע ישב מולי זוג אחרי מריבה. הם יצאו כפי שבאו: כועסים, פגועים, ו(בטוחים ש)צודקים. לא הצלחתי לעזור להם לראות את חלקם בסיפור, לעורר אמפטיה כלפי השני או להתגמש. אז מה ההבדל בין רוטווילר לאימא (או מטפלת) פולנייה? הרוטווילר בסוף מרפה. אני לא. לא הצלחתי להירגע. אני מאמינה שכל פגישה טיפולית צריכה ליצור תובנה ותנועה.
