פחד מכישלון הוא לא פחד שאנחנו חווים לעתים נדירות, אל מול אתגרים גדולים שעלולים לסכן את הרושם, היוקרה או המעמד שלנו. זו חרדה שנוכחת בכל רגע, החרדה מאובדן שייכות. על מנת להגן על עצמנו מפני אובדן שייכות אנחנו נוקטים גישה זהירה, זהירה מדי. דוגמא נפוצה לכך היא הקושי לבקש בכלל, והקושי לבקש עזרה בפרט. בקשה יכולה להיתקל בסירוב. כדי להימנע מסירוב שנחווה לעתים קרובות כדחייה, אנחנו מהססים מאוד לפני שנבקש עזרה ונשתדל להסתדר בלעדיה. מנגד, קשה לנו לסרב לבקשות של אחרים שוב, מתוך חשש שהסירוב יגרום לעלבון או פגיעה שיביא להתרחקות, לדחייה.
אנחנו בנויים לשייכות ולהתקשרות. בהן תלויות ההישרדות והשגשוג שלנו. כבר בילדות למדנו שטעויות, כשלים וכישלונות מעוררים תגובות של כעס, אכזבה וביקורת מצד המבוגרים. לכן היה טבעי מאוד לקשר בין עשיית טעויות לאובדן אהבה. כך טעויות הפכו להיות דבר מסוכן, למרות היותן חלק נפוץ ובלתי נמנע מהיום יום שלנו.
כדי להימנע מאובדן שייכות למדנו לנקוט בזהירות רבה ולצמצם את עצמנו. איבדנו את האומץ להיות נוכחים במלאותנו, להתבטא, לצמוח ועוד פחות – לזרוח.
הרצאה זו תסביר לעומק את הולדתו, משמעותו ומקומו של הפחד מכישלון בחיינו, ותלמד דרכים להחזרת האומץ האבוד, לעצמנו וליקרים שלנו.
