לנו הוא חשוב, כי הילדים הם הדבר היקר ביותר, אך הוא חשוב לחברה כי ההורות אמונה על גידול וחינוך הדור הבא.
כל ההורים רוצים את אותם דברים עבור ילדיהם:
המטרה של ההורות ברורה ומוסכמת על כולם. אנחנו רוצים לצייד את הילדים בתכונות, בכלים, במיומנויות ובהרגלים שיעזרו להם להתמודד בצורה מיטבית עם כל מה שהחיים יביאו. הילדות היא המכינה לחיים.
עם מטרות אלה לנגד עיניהם הורים משקיעים, מעניקים, מאפשרים, מגוננים, מעשירים… עם נקודת פתיחה כזאת, אהבה ללא תנאים ונתינה עצומה, הילדים היו צריכים להיות מאושרים, מועצמים ולעוף על החלומות שלהם. היו צריכים להרגיש ולהביע הערכה והכרת תודה כלפי ההורים ולשתף איתם פעולה בכל דרך נחוצה. ילדים אמורים להסתובב עם תחושה פנימית מתמדת של “איזה מזל יש לי” שנולדו להורים המקסימים האלה בתקופה המבורכת הזאת.
אבל- זה לא בדיוק מה שקורה. הקורונה, בין השאר, הייתה כבוחן פתע לחוסן האישי והמשפחתי למוכנות של הילדים לחיים- למידת ההתחשבות, ההתגייסות, המשמעת העצמית, החוסן והגמישות כדי להתמודד עם המשבר ולצאת ממנו מחוזקים ומגובשים יותר. הורים רבים נרשמו מראש למועד ב’.
גם הורים הכי משקיענים בהיסטוריה מגדלים לעיתים ילדים מוחלשים, תובעניים, חרדים ולא מאושרים.
המשבר הנוכחי הוא תוצאה של העדר מסורת לגידול ילדים בגישה דמוקרטית: לא היו לנו מודלים ללימוד כיצד לשלב חופש עם סדר, עצמאות עם אחריות, הצלחה עם התחשבות, הגשמה עם תרומה.
ההורים חשבו שכל זה ייבנה בילדים מתוך חוויה של אהבה, שוויון ערך וחופש, אבל זה לא קרה.
האתגר שלנו עכשיו הוא להשלים את המהפכה להורות מכבדת ואפקטיבית באמצעות לימוד שיטות מוכחות.
אני שמחה לספר לכם שהחלטתי להציע סדרה קצרה וממוקדת למטרה זו: “עושים סדר בהורות”. בה שש הרצאות ממוקדות שיקנו להורים הן את הגישה והן את הכלים להגשים את המטרות של ההורות וגם ליהנות מהדרך.
בהרצאות נלמד מה השתבש, חופש בלי סדר, יחסים בלי כבוד, חוסר שיתוף פעולה, פסיביות, מרדנות… וכיצד לנהוג באופן עקבי ואפקטיבי באמצעות תקשורת אפקטיבית ותקיפות אדיבה. נלמד להחליף יראה בכבוד, ציוויים בדיאלוג, כפייה במתן אפשרויות בחירה, סמכות בהשפעה ומשמעת בשיתוף פעולה ולהפסיק להתעצבן, לאיים, לצעוק ולהעניש.
עכשיו כשאין מגבלות מרחק ובעיות חניה, אני מצפה להגיע לישראלים בכל מקום בארץ ובעולם. אשמח אם תעזרו לי להגיע לכל הורה שעשוי להיתרם מהמידע הזה.
מומחית בינלאומית לפסיכולוגיה אדלריאנית, מכשירה ומדריכה בכירה למטפלים, ומדריכה הורים לגידול ילדים עם ביטחון עצמי, אומץ, אופטימיות ואקטיביות.
בעלת ניסיון של מעל 30 שנה עם אלפי משפחות בארץ ובעולם.
ספרה “לקפוץ למים, מהימנעות להשתתפות מלאה בחיים” הפך לרב מכר וייצא לאור בעולם דובר הספרדית בשנת 2024.
את אדווה הכרתי לא מזמן- אבל בעידן אחר.
נפגשנו בבית של יעל (כן, הוא קיים), בו יעל מרום רוקמת חיבורים בין א.נשים, וחיבורים בין א.נשים לתפקיד ולמקום עבודה שחלמו עליו.
מיד נוצר בינינו קליק אישי וערכי, רקמנו תוכניות וחיבורים נוספים.
אורח בפודקאסט מצליח מאוד,
שהוא בעצמו בעל פודקאסט מצליח עוד יותר נשאל בסוף הפרק:
“מה שלוש העצות הטובות ביותר שלך למאזינים?” הראשונה הייתה: “לקרוא ספרים”*.
איזו עצה מדהימה! אפשר ליישם אותה בקלות…
אם מפסיקים להאזין לפודקאסטים.
יש מילה ממש מיוחדת באנגלית שאין לה תרגום מילולי לעברית והיא-Hindsight הפירוש של היינסייט הוא: הבנה של אירוע או של סיטואציה- בדיעבד. לפעמים מתבהר לנו דבר מה, וברגע שמבינים אותו נתפס כשקוף, מובן מאליו, פשוט ובנאלי,
שנוצרת הרגשה כאילו הייתי אמורה לדעת את זה כל הזמן,
שזה היה אידיוטי לא לראות,
לא להבין את זה.
אבל אי אפשר היה לדעת או להבין את זה קודם.
השבוע ישב מולי זוג אחרי מריבה. הם יצאו כפי שבאו: כועסים, פגועים, ו(בטוחים ש)צודקים. לא הצלחתי לעזור להם לראות את חלקם בסיפור, לעורר אמפטיה כלפי השני או להתגמש. אז מה ההבדל בין רוטווילר לאימא (או מטפלת) פולנייה? הרוטווילר בסוף מרפה. אני לא. לא הצלחתי להירגע. אני מאמינה שכל פגישה טיפולית צריכה ליצור תובנה ותנועה.
