הספר עושה את עבודתו בעולם ועוזר לנמנעים ונמנעות ולמשפחות לצאת מהימנעות ולחזור להשתתפות מלאה בחיים. מה שלא יכולתי לדמיין הוא ש”לקפוץ למים” יוליד ספר משל עצמו. לפני שנה קיבלתי מייל מטל אמוילס שרצתה לשתף אותי שבעקבות קריאת הספר שלי היא שינתה את חייה.
בין השינויים המרשימים שעשתה, עליהם תספר בעצמה, היא כתבה ספר ילדים, על מסע היציאה מהימנעות להשתתפות מלאה בחיים. כשקראתי את הגרסה הראשונה של הספר הרגשתי שאני חייבת לעזור לטל להוציא אותו לאור כדי להשלים את עבודתי מטיפול בהימנעות ולמניעת הימנעות.
תחשבו שהורים וילדים יוכלו להיות מודעים לבחירה בבריחה וב”לעלות על העץ” כשקשה, כשהם לא מאמינים שיצליחו או לא מאומנים להשקיע מאמץ.
בכל שנותיי המקצועיות, בעקבות העמקה ארוכת שנים בפילוסופיה של אדלר, אני מאמינה יותר במניעה מאשר בטיפול. עבדתי עם טל במשך כמה חודשים בהדרכתה של סופרת הילדים מאירה ברנע גולדברג, עד שיצא סיפור מרתק, מקסים ומצחיק שכולל את כל המרכיבים של חוויית ההימנעות והיציאה ממנה. יצרנו שפה מטאפורית שהורים ואנשי ונשות חינוך וטיפול יוכלו להשתמש בה כדי לעזור לילדים ולילדות לא לברוח או לרדת מהר מהעצים שעליהם טיפסו.
אני שמחה ומתרגשת להודיע שהמהדורה הראשונה של “מה שקרה כשקראמבל ירדה מעץ”, עם איורים של בתיה קולטון המאיירת האגדית, הגיע אליי היישר מבית הדפוס בימים האחרונים.
אני בטוחה שאת/ה רוצה שלילדים ולילדות שלך יהיו חיים טובים. בעניין זה, עדיף לא לבנות על המזל, ולקוות שיקרו להם/ן רק דברים נחמדים ולא יאונה להם כל רע. חיים טובים יש למי שמצויד ברצון, הכוח והיכולת לפגוש את האתגרים שניצבים בפניו/יה במרץ ובאומץ, להתגבר על קשיים ועל כישלונות ולהמשיך. התפקיד שלך הוא לא לנסות למנוע תסכולים, אכזבות, מכשולים וטעויות – אלה הם חלק מהחיים של כל אדם- אלא לצייד את הילדים והילדות במיומנויות, הכלים וההרגלים שנחוצים על מנת להתמודד בצורה מיטבית עם כל מה שהחיים יביאו.
הספר “מה שקרה כשקראמבל ירדה מהעץ” יעזור לך להבין את הבחירה בהימנעות ובפסיביות כהגנה מפני כישלון, במה כרוך תהליך של התפתחות והתחזקות וכיצד החיבור בין הגשמה עצמית ותרומה לעולם מבטיחים חיים מלאים ומשמעותיים.
הספר מיועד לילדים בגיל ראשית קריאה (5-8), הזמן שגישה זהירה ופסיבית כלפי משימות החיים עלולה להתחיל, כשניצבים מול האתגרים הלימודיים והחברתיים של בית הספר, כשצריך לפתח משמעת עצמית ולקבל אחריות על שיעורי הבית, ההתארגנות ועוד…
מומחית בינלאומית לפסיכולוגיה אדלריאנית, מכשירה ומדריכה בכירה למטפלים, ומדריכה הורים לגידול ילדים עם ביטחון עצמי, אומץ, אופטימיות ואקטיביות.
בעלת ניסיון של מעל 30 שנה עם אלפי משפחות בארץ ובעולם.
ספרה “לקפוץ למים, מהימנעות להשתתפות מלאה בחיים” הפך לרב מכר וייצא לאור בעולם דובר הספרדית בשנת 2024.
את אדווה הכרתי לא מזמן- אבל בעידן אחר.
נפגשנו בבית של יעל (כן, הוא קיים), בו יעל מרום רוקמת חיבורים בין א.נשים, וחיבורים בין א.נשים לתפקיד ולמקום עבודה שחלמו עליו.
מיד נוצר בינינו קליק אישי וערכי, רקמנו תוכניות וחיבורים נוספים.
אורח בפודקאסט מצליח מאוד,
שהוא בעצמו בעל פודקאסט מצליח עוד יותר נשאל בסוף הפרק:
“מה שלוש העצות הטובות ביותר שלך למאזינים?” הראשונה הייתה: “לקרוא ספרים”*.
איזו עצה מדהימה! אפשר ליישם אותה בקלות…
אם מפסיקים להאזין לפודקאסטים.
יש מילה ממש מיוחדת באנגלית שאין לה תרגום מילולי לעברית והיא-Hindsight הפירוש של היינסייט הוא: הבנה של אירוע או של סיטואציה- בדיעבד. לפעמים מתבהר לנו דבר מה, וברגע שמבינים אותו נתפס כשקוף, מובן מאליו, פשוט ובנאלי,
שנוצרת הרגשה כאילו הייתי אמורה לדעת את זה כל הזמן,
שזה היה אידיוטי לא לראות,
לא להבין את זה.
אבל אי אפשר היה לדעת או להבין את זה קודם.
השבוע ישב מולי זוג אחרי מריבה. הם יצאו כפי שבאו: כועסים, פגועים, ו(בטוחים ש)צודקים. לא הצלחתי לעזור להם לראות את חלקם בסיפור, לעורר אמפטיה כלפי השני או להתגמש. אז מה ההבדל בין רוטווילר לאימא (או מטפלת) פולנייה? הרוטווילר בסוף מרפה. אני לא. לא הצלחתי להירגע. אני מאמינה שכל פגישה טיפולית צריכה ליצור תובנה ותנועה.
