יצא לכם לראות את הבדיחה בפייס: “תודה על חודש ניסיון 2022, לא מעוניין להמשיך, מבטל את המנוי השנתי”?
אבל לא משנה כמה תחפשו, הפעם לא תמצאו את כפתור הביטול. ההפתעה הגדולה של 2022 היא שעד כה, היא לא מאוד שונה מ-2021 המושמצת, ובצדק.
אם עדיין לא עשיתם זאת, זה הזמן לעשות סדר בתחומים רבים בחיים. למה? כי כשאי אפשר ליהנות מספיק מהחיים, כדאי להתפתח, וליצור לעצמנו חיים שנהנה מהם בכל מצב, הזוי ככל שיהיה.
ואם לעשות סדר, הייתי מתחילה בהורות.
למה?
כי בימים רגילים, כשיש בית ספר, חוגים וחברים שמאפשרים לנו מרחב ונשימה, אולי לא היינו מודעים לתקלות מתמשכות רציניות בהתנהלות שלנו עם ומול הילדים – החל משירותים מיותרים ועד לשהייה אין סופית מול מסכים.
הורות היא פרויקט שיש לו מטרה: להכין את הילדים לחיים, שזה אומר לעזור להם לפתח את התכונות, הכוחות והכלים שיצטרכו כדי לפגוש ולנצח את האתגרים שמצפים להם. רוב הטעויות בהורות נובעות מכך ששוכחים מה המטרה. זה לא בייבי סיטר, זה תהליך של העצמה.
שלוש הטעויות הקריטיות של הורים היום הן:
- שירותים מיותרים. הבית כבית מלון. יש רמות שונות של אירוח, כולל כוכבי מישלן, אבל בגדול, הקונצפט חוזר על עצמו הילדים הם אורחים. הורים מפרפרים, ולא רק שלא מבקשים השתתפות ועזרה מהדיירים המוגנים, הם עושים ככל שיכולתם שהאורחים יהיו מרוצים. האורחים מצידם, לא כל כך מרוצים, הסיבה עיקרית היא ששביעות רצון בחיים נובעת יותר מנתינה ועשייה מאשר מקבלה.
- היעדר מסגרת ואכיפה. בגדול יום צריך להיות בנוי משלושה חלקים: עבודה (או לימודים) שהוא החלק היצרני, פנאי ושינה. זו המסגרת המינימלית לתפקוד שיש בו יצרנות, הנאה ובריאות. בהרבה בתים אין מסגרת וסדר יום, אין ארוחות מסודרות, אין תוכנית. במקרים קיצוניים מתעוררים בצהריים ומבטלים את הפרק היצרני (שזה האימון לעולם העבודה, המועילות והתרומה) ומבלים את היום בפנאי שלא הורווח ביושר, ולכן הוא רווי באשמה.
- ביקורת. באופן מוזר, אותם הורים שנותנים את הנשמה ועושים מעל ומעבר (שכפי שאמרתי קודם, זה לא דבר טוב) מעירים כל הזמן ומבקרים את הילדים על כל דבר, בעיקר על התנהגות פסיבית שהיא בחלקה תוצאה מהחיים בבית מלון וללא מסגרת.
מה עושים?
1 – מפסיקים את השירותים המיותרים ומתחילים לבקש עזרה, לפחות חמש פעמים ביום.
2 – מעירים את הילדים בבוקר ויוצרים סדר יום באמצעות משימות וארוחות. בשעה סבירה מנתקים את האינטרנט. אם יש לכם מתבגרים, יש לעשות את התהליך עם הדרכה מקצועית כדי לא להיכנס למאבקי כוח.
3 – מפסיקים לבקר (זה ממילא לא עוזר) מתחילים לשתף, להתייעץ ולבקש עזרה. מול התנהגות שלילית צריכות להיות תוצאות מותאמות ולא מילים קשות, שמעכירות את האווירה ומורידות את תחושת הערך של הילדים.