קירבה חברתית- זה כל הסיפור

האדם הוא ייצור חברתי. הקיום, השגשוג וההמשכיות שלנו, של כל אחד מאיתנו ושל המין האנושי, תלויים בשייכות לקבוצה ובשיתוף פעולה. נפש האדם מתוכנתת להתקשרות, לחברותיות ולאהבה.

בסוף המאה ה19 ובתחילת המאה ה20 נולדה תורת הנפש, הפסיכולוגיה. מטרתה הייתה לחקור את המקורות הנפשיים של הסבל האנושי, של סימפטומים כמו דיכאון וחרדה, ושל תופעות פיזיות כמו שיתוק, שלא נמצא להם מקור רפואי.

בהתחלה, המסקנות שהסיקו על נפש האדם נשענו על ההשערה שהאדם הוא ייצור. ככזה, הוא נתפס כמונע על ידי דחפים, יצרים ואינסטינקטים שאינם בשליטתו ואפילו לא במודעות שלו. הנפש פועלת לפי עיקרון העונג: מקסום העונג והרווח והפחתת ההפסד והכאב. האדם, על פי תפיסה זו, רע מנעוריו.

אם אדם לאדם זאב, מה היא החברה?

החברה נתפסה כרע הכרחי. המוטיבציה של האינדיבידואל היא, כאמור, למקסם את העונג הפרטי שלו, והחברה -מפריעה לו. היא מציבה כללי התנהגות שמצמצמים את החופש והמימוש של המאוויים והחשקים. החברה תובעת מהפרט ויתור מצער על סיפוק צרכים ודורשת סובלימציה (עידון) של דחפים.

האידאולוגיה ושיטות החינוך הנגזרות מהנחות אלה, עיצבו את התרבות במאה ה20.

אידיאולוגיה:

אינדיבידואליזם, תחרותיות, הישגיות ומיוחדות, שאיפה להצלחה ללא מאמץ, דגש על האושר וכיף. “אני” במרכז: הכל סובב סביבי. אחרים הם ניצבים או שחקנים בהצגה שבה אני השחקנית הראשית והכל קשור אליי.

שיטת חינוך:

חסות יתר ופינוק, שהכל יהיה כיף, קל ונוח, בתוספת ציפיות גבוהות מידי, העיקר זה להיות מיוחד ומדהים.

האינדיבידואליזם מביא לתחרותיות וזאת האווירה הכללית בחברה המערבית. חברה שבה חיים הם מרוץ או זירה שבה אבוי למנוצחים. אחרים הם מתחרים שלי ויריבים שלי במקרה טוב או אויבים במקרה הרע. הצלחתם נתפסת כהצלחה על חשבוני או בהשוואה אלי לכן פירגון היא יכולת כל כך נדירה.

אם אנחנו כל הזמן מודדים ומשווים את עצמנו, המקום של אף אחד לא בטוח.

אדלר ראה את האדם ואת החברה באופן אחר:

אנחנו בנויים לשייכות, ועלינו לראות את העולם החברתי כמישור רחב עליו יש מקום לכל אחד עם הייחודיות שלו, הנטיות, הרצונות והיכולות שלו.

דארווין אמר: ‘האדם הוא חלק מהזרימה האבולוציונית ומצויד בכוח חיים שיש לכל היצורים להישרדות ולהמשכיות.

המבנה הקיומי של היצור האנושי הוא חברותיות. ולכן השאיפה של האדם היא להיות חלק מהקבוצה. שבניגוד מוחלט לרעיון הפרוידיאני שהחברה היא רע הכרחי, שעומדת בדרך של מימוש עיקרון העונג והצרכים האינדיבידואליסטים והאגואיסטים, אדלר אומר: זאת השאיפה המקסימלית שלנו להיות חלק מחברה.

האושר, המשמעות וההגשמה העצמית שלנו תלויים בהתחברות ובמשמעות באמצעות תרומה.

אני שמחה לספר לכם שהסדרה שהעברתי לאחרונה בקתדרה: “קירבה חברתית – זה כל הסיפור” זמינה לקנייה באתר.

הסדרה עוסקת בהבנת הטבע החברתי של האדם ובהבנת מערכות היחסים הבין אישיים שלנו בכל מעגלי החיים. לחצו כעת לפרטים נוספים ולרכישה.

אנאבלה