הורות- חובה זו זכות

כיצד לרתום ילדות וילדים לעזרה בבית ולמה זה כל כך כדאי

לילדים יש הרבה זכויות, להגנה, לכבוד, לאהבה, להתחשבות ברגשות, למילוי הצרכים וחלק לא קטן מהרצונות שלהם.

אבל כל הטוב הזה מגיע עם כמה חובות. החובה להתחשב באחרים והחובה לתרום משהו. ככל שילמדו מוקדם יותר שבחיים יש חובות ולא רק זכויות, כך יהיה להם יותר קל לבצע אותן בלי עניינים ובלי מרמור. והאמת היא שלמלא חובות זו גם זכות.

כשילדים לא לוקחים חלק בחובות, נוצרים בבית שני מעמדות. מעמד העובדים ומעמד המשחקים. זה קורה כשאנחנו מזיזים את הילדים הצידה, שלא יפריעו, נותנים להם משחק או מסך, או שולחים אותם לטיול כדי לתקתק את המטלות והסידורים של הבית. מכך הילדים מסיקים: הקטנים משחקים, הגדולים עובדים. הרעיון הזה של שני המעמדות הוא לא רעיון טוב. מה שאנחנו עושים בתחילת כל מערכת יחסים יוצר חוזה התקשרות, וחוזים מאוד קשה לשנות. יצרנו סטנדרט של תנאים. ויש חוקים נגד הרעת תנאים. לכן נרצה שמההתחלה, ההשתתפות והנתינה של הילדים תהיה מה שעושים באופן טבעי, כמו לנשום, כמו לקום, כמו ללכת, כמו לשתות.

הרווח של האימון לשיתוף פעולה הוא כפול: זו הכנה טובה למאמץ המתמשך שהחיים דורשים מכל אחד ואחת, ולקבלת החיים כפי שהם, שלא ירגישו שהחיים היו אמורים להיות קלים יותר.

אימצתי סיסמא מקולגה שלי בטילו באטנר, אימא לשמונה ילדים משלה ושל עשרות ילדי אומנה: מי שגר פה, עובד פה. וכמו שאני אומרת להורים בקורסים הדיגיטליים שלי: “בפרק הזה נלמד כיצד לגדל שותפים לדירה ולא אורחים בבית מלון”.

מה לעשות תכלס?

  • לבקש, לבקש ולבקש עזרה. מינימום חמש פעם ביום. אין מקסימום
  • לא לתת את כל מה שמבקשים
  • לא לשרת
  • לא לעשות במקומם את מה שהם יכולים לעשות בכוחות עצמם
  • לעודד כל תרומה עם חיוך ושביעות רצון

חינוך זו השקעה. אם קשה עכשיו יהיה הרבה יותר קל בעתיד, ולהיפך, אם קל עכשיו יהיה הרבה יותר קשה בעתיד לילדים ועם הילדים.

 
Picture of ד"ר אנאבלה שקד

ד"ר אנאבלה שקד

מומחית בינלאומית לפסיכולוגיה אדלריאנית, מכשירה ומדריכה בכירה למטפלים, ומדריכה הורים לגידול ילדים עם ביטחון עצמי, אומץ, אופטימיות ואקטיביות. 
בעלת ניסיון של מעל 30 שנה עם אלפי משפחות בארץ ובעולם.
ספרה “לקפוץ למים, מהימנעות להשתתפות מלאה בחיים” הפך לרב מכר וייצא לאור בעולם דובר הספרדית בשנת 2024.

מוזמנים לשתף

מעבר בין פוסטים

להצטרפות לקהילה של ד”ר אנאבלה שקד

מאמרים נוספים
2023-11-27

אימא שכולה אהבה

את אדווה הכרתי לא מזמן- אבל בעידן אחר.

נפגשנו בבית של יעל (כן, הוא קיים), בו יעל מרום רוקמת חיבורים בין א.נשים, וחיבורים בין א.נשים לתפקיד ולמקום עבודה שחלמו עליו.

מיד נוצר בינינו קליק אישי וערכי, רקמנו תוכניות וחיבורים נוספים.

2023-11-18

הנקמה הכי טובה

ההנחה שפגיעה מכוונת המפרה את כללי ההגינות והצדק תגרור תגובה חזקה מקובלת באופן אוניברסאלי.
במקרה של פגיעה לא מכוונת יש ציפייה להתנצלות ופיצוי.
במקרה של פגיעה מכוונת,
התיקון, ההחזרה של הסדר הטוב, מחייבת פגיעה בפוגע.
2023-09-04

הסוף לשוד הגדול

אורח בפודקאסט מצליח מאוד,
שהוא בעצמו בעל פודקאסט מצליח עוד יותר נשאל בסוף הפרק:
“מה שלוש העצות הטובות ביותר שלך למאזינים?” הראשונה הייתה: “לקרוא ספרים”*.
איזו עצה מדהימה! אפשר ליישם אותה בקלות…
אם מפסיקים להאזין לפודקאסטים.

2023-09-01

איך אומרים “איזו סתומה הייתי” באנגלית?

יש מילה ממש מיוחדת באנגלית שאין לה תרגום מילולי לעברית והיא-Hindsight הפירוש של היינסייט הוא: הבנה של אירוע או של סיטואציה- בדיעבד. לפעמים מתבהר לנו דבר מה, וברגע שמבינים אותו נתפס כשקוף, מובן מאליו, פשוט ובנאלי,
שנוצרת הרגשה כאילו הייתי אמורה לדעת את זה כל הזמן,
שזה היה אידיוטי לא לראות,
לא להבין את זה.
אבל אי אפשר היה לדעת או להבין את זה קודם.

2023-08-01

מה ההבדל בין רוטווילר לאימא פולניה?
או
אחרי המריבה

השבוע ישב מולי זוג אחרי מריבה. הם יצאו כפי שבאו: כועסים, פגועים, ו(בטוחים ש)צודקים. לא הצלחתי לעזור להם לראות את חלקם בסיפור, לעורר אמפטיה כלפי השני או להתגמש. אז מה ההבדל בין רוטווילר לאימא (או מטפלת) פולנייה?  הרוטווילר בסוף מרפה.  אני לא. לא הצלחתי להירגע.   אני מאמינה שכל פגישה טיפולית צריכה ליצור תובנה ותנועה.

מה ההבדל בין רוטווילר לאימא פולניה?