אחריות עצמאית
עצמאות היא אחת התכונות שאנחנו מאחלים לילדינו, בעיקר בחייהם הבוגרים. משמעותה היא היכולת לחשוב ולקבל החלטות בהתאם לערכים, ולפעול מתוך הנעה פנימית לקראת פתרון בעיות או הגשמת מטרות.
עצמאות אינה שוללת את האפשרות להיעזר, אך היא ההיפך מתלות לא בריאה, כזאת שנובעת מחוסר אונים וחוסר רצון להתמודד עם מה שלפנינו, בראש ובראשונה, בכוחות עצמנו.
כשמדברים על עצמאות, כדאי מאוד להצמיד מהר תכונה נוספת: אחריות. הדבר האחרון שאנחנו רוצים הוא שלילדנו תהיה עצמאות ללא אחריות. לא חסרות דוגמאות לעצמאות חסרת אחריות, מקפריסין ועד הגבעות.
לכן, אנו שואפים לפתח אחריות עצמאית.
הזהרה:
אם לא נפתח עצמאות אחראית, אנחנו נחליש אותם ונפתח תלות. תלות מובילה לתובענות ולהאשמת אחרים כשהצרכים והרצונות לא מסופקים.
להלן עשרה רעיונות לפיתוח עצמאות בילדים:
1. לא לספק שירותים מיותרים.
לא לעשות למען הילדים את מה שהם יכולים לעשות בעצמם. אפשר לעתים לפנק, אך לא לקחת על עצמכם שום משימה קבועה שלהם.
2. לחכות.
כשילדים משתפים בבעיה או בקושי, חכו עם פנים סקרניות לרעיון. זה מעודד חשיבה, חשיבה מפתחת תושייה.
3. לשאול במקום להגיד מה אתם חושבים.
למשל, מה חשבת? מה אתה רוצה? מה היית רוצה שהחברה תעשה אם הייתה במקומך?
4. להתייעץ איתם.
ילדים שמתייעצים איתם מרגישים נבונים. חשיבה על בעיות של אחרים מפתחת תחושה של שותפות ומשמעות.
5. לתת להם לחוות את התוצאות של הבחירות שלהם.
למעשים שגוים יש תוצאות רעות, כשילד מקשר בין המעשה שלו לתוצאה, מתרחשת למידה. אם אתם משלמים את התוצאות של השגיאות שלהם, אתם מונעים את הלמידה מהניסיון. לא למנוע, לא לפצות. להיות שם עם נוכחות חומלת להקשיב, לעודד.
6. לא להתרשם מקושי וכאב.
קושי וכאב הם חלק מהחיים. לתמוך בלי להשתיק ובלי לפתור. להעביר מסר: “זה קשה, את יכולה, אני איתך”.
7. לבקש עזרה.
זה מעביר מסר של נחיצות, שמפתח את הרעיון של שייכות דרך מועילות, מאמן ליעילות ולנתינה.
8. לא להיענות לכל הבקשות שלהם.
זה מפתח חוסן והיכולת לדחות סיפוקים.
9. לאתגר.
למשל, כשילד אוהב לטפס, להראות לו אפשרויות טיפוס חדשות.
10. לשתף ברגשות שלנו.
כשילד עושה משהו לא הולם, לומר: זה לא נעים, זה פוגע, זה מכעיס. העצמאות של אדם צריכה להתכתב עם זו של אחרים, והבסיס לכך היא אמפטיה: היכולת להבין מה אדם אחר מרגיש ולהגיב אליו בחמלה.
אנאבלה
