היא הייתה חיילת, היה מבול. היא הייתה חייבת להגיע לבסיס בזמן.
באותה תקופה עדיין קיבלתי הדרכה בגישה פסיכודינמית, בהמשך ללימודי התואר השני.
ארבעה מפגשי ההדרכה הבאים שלי הוקדשו לבירור ההתערבות הזאת, הבלתי מתקבלת על הדעת, ועבודה עליי: חוסר משמעת, חוסר גבולות ומה לא.
לאחר כחודש (וזה סיפור אחר שיסופר בפעם אחרת), התחלתי לקבל הדרכה מד”ר זיווית אברמסון, שהפכה להיות ההכשרה הפרטית שלי לפסיכותרפיה אדלריאנית.
התחלתי בווידוי מבויש על ההתערבות הסוררת שלי.
היא אמרה לי: “טוב עשית”.
הגעתי הביתה.
הגעתי לגישה שמתכתבת עם תפיסת העולם שלי לגבי טיפול. על פי גישה זו, מה שעשיתי (מעשה יוצא דופן שהיה נחוץ) נחשב חלק מהקשר והמעשה הטיפולי.
מאז הכרתי עוד “מורדים” בקונבנציות:
ואחרים,
שהרגישו שהשיטות שלמדו לא עזרו להם או למטופלים שלהם.
לא מזמן הכרתי עוד אחד כשראיתי בנטפליקס את סרטו של ג’ונה היל:
התגובה של הממסד למחדשים ומחדשות היא גיחוך וזלזול. אחר כך, כשנראה שזה מצליח: מלחמה.
הקהל לעומת זאת, מרגיש את מה שאני הרגשתי כשבאתי לראשונה לזיווית:
זה עובד,
וזה נעים.
אני מרגישה שהסרט “סטאטס” הוא בשורה לפונים לטיפול. יש כל מיני סוגים. כזה אני רוצה.
ככה נשות ואנשי טיפול אדלריאניים עובדים: טיפול בו המטפלת אקטיבית, מסבירה, מאתגרת ותומכת בו זמנית.
במקרה של המטופלת שלי החיילת, מה שעשיתי הייתה הפגנה של תחושה חברתית (אכפתיות ואמפתיה) כלפיה.
רק מי שזכה לתחושה החברתית של אדם אחר יכול להרגיש שייך, מוערך וראוי.
ומי שמרגיש שייך רוצה ויכול להפגין תחושה חברתית כלפי אחרים, וכך ליצור ולשמר מערכות יחסים מיטיבות.
בסוף הטיפול המטופלת זכרה היטב את אותה מחווה, וסיפרה לי איך היא שינתה את חייה.
מומחית בינלאומית לפסיכולוגיה אדלריאנית, מכשירה ומדריכה בכירה למטפלים, ומדריכה הורים לגידול ילדים עם ביטחון עצמי, אומץ, אופטימיות ואקטיביות.
בעלת ניסיון של מעל 30 שנה עם אלפי משפחות בארץ ובעולם.
ספרה “לקפוץ למים, מהימנעות להשתתפות מלאה בחיים” הפך לרב מכר וייצא לאור בעולם דובר הספרדית בשנת 2024.
את אדווה הכרתי לא מזמן- אבל בעידן אחר.
נפגשנו בבית של יעל (כן, הוא קיים), בו יעל מרום רוקמת חיבורים בין א.נשים, וחיבורים בין א.נשים לתפקיד ולמקום עבודה שחלמו עליו.
מיד נוצר בינינו קליק אישי וערכי, רקמנו תוכניות וחיבורים נוספים.
אורח בפודקאסט מצליח מאוד,
שהוא בעצמו בעל פודקאסט מצליח עוד יותר נשאל בסוף הפרק:
“מה שלוש העצות הטובות ביותר שלך למאזינים?” הראשונה הייתה: “לקרוא ספרים”*.
איזו עצה מדהימה! אפשר ליישם אותה בקלות…
אם מפסיקים להאזין לפודקאסטים.
יש מילה ממש מיוחדת באנגלית שאין לה תרגום מילולי לעברית והיא-Hindsight הפירוש של היינסייט הוא: הבנה של אירוע או של סיטואציה- בדיעבד. לפעמים מתבהר לנו דבר מה, וברגע שמבינים אותו נתפס כשקוף, מובן מאליו, פשוט ובנאלי,
שנוצרת הרגשה כאילו הייתי אמורה לדעת את זה כל הזמן,
שזה היה אידיוטי לא לראות,
לא להבין את זה.
אבל אי אפשר היה לדעת או להבין את זה קודם.
השבוע ישב מולי זוג אחרי מריבה. הם יצאו כפי שבאו: כועסים, פגועים, ו(בטוחים ש)צודקים. לא הצלחתי לעזור להם לראות את חלקם בסיפור, לעורר אמפטיה כלפי השני או להתגמש. אז מה ההבדל בין רוטווילר לאימא (או מטפלת) פולנייה? הרוטווילר בסוף מרפה. אני לא. לא הצלחתי להירגע. אני מאמינה שכל פגישה טיפולית צריכה ליצור תובנה ותנועה.
