יצא לכם לראות את הבדיחה בפייס: “תודה על חודש ניסיון 2022, לא מעוניין להמשיך, מבטל את המנוי השנתי”?
אבל לא משנה כמה תחפשו, הפעם לא תמצאו את כפתור הביטול. ההפתעה הגדולה של 2022 היא שעד כה, היא לא מאוד שונה מ-2021 המושמצת, ובצדק.
אם עדיין לא עשיתם זאת, זה הזמן לעשות סדר בתחומים רבים בחיים. למה? כי כשאי אפשר ליהנות מספיק מהחיים, כדאי להתפתח, וליצור לעצמנו חיים שנהנה מהם בכל מצב, הזוי ככל שיהיה.
ואם לעשות סדר, הייתי מתחילה בהורות.
למה?
כי בימים רגילים, כשיש בית ספר, חוגים וחברים שמאפשרים לנו מרחב ונשימה, אולי לא היינו מודעים לתקלות מתמשכות רציניות בהתנהלות שלנו עם ומול הילדים – החל משירותים מיותרים ועד לשהייה אין סופית מול מסכים.
הורות היא פרויקט שיש לו מטרה: להכין את הילדים לחיים, שזה אומר לעזור להם לפתח את התכונות, הכוחות והכלים שיצטרכו כדי לפגוש ולנצח את האתגרים שמצפים להם. רוב הטעויות בהורות נובעות מכך ששוכחים מה המטרה. זה לא בייבי סיטר, זה תהליך של העצמה.
שלוש הטעויות הקריטיות של הורים היום הן:
מה עושים?
1 – מפסיקים את השירותים המיותרים ומתחילים לבקש עזרה, לפחות חמש פעמים ביום.
2 – מעירים את הילדים בבוקר ויוצרים סדר יום באמצעות משימות וארוחות. בשעה סבירה מנתקים את האינטרנט. אם יש לכם מתבגרים, יש לעשות את התהליך עם הדרכה מקצועית כדי לא להיכנס למאבקי כוח.
3 – מפסיקים לבקר (זה ממילא לא עוזר) מתחילים לשתף, להתייעץ ולבקש עזרה. מול התנהגות שלילית צריכות להיות תוצאות מותאמות ולא מילים קשות, שמעכירות את האווירה ומורידות את תחושת הערך של הילדים.
מומחית בינלאומית לפסיכולוגיה אדלריאנית, מכשירה ומדריכה בכירה למטפלים, ומדריכה הורים לגידול ילדים עם ביטחון עצמי, אומץ, אופטימיות ואקטיביות.
בעלת ניסיון של מעל 30 שנה עם אלפי משפחות בארץ ובעולם.
ספרה “לקפוץ למים, מהימנעות להשתתפות מלאה בחיים” הפך לרב מכר וייצא לאור בעולם דובר הספרדית בשנת 2024.
את אדווה הכרתי לא מזמן- אבל בעידן אחר.
נפגשנו בבית של יעל (כן, הוא קיים), בו יעל מרום רוקמת חיבורים בין א.נשים, וחיבורים בין א.נשים לתפקיד ולמקום עבודה שחלמו עליו.
מיד נוצר בינינו קליק אישי וערכי, רקמנו תוכניות וחיבורים נוספים.
את אדווה הכרתי לא מזמן- אבל בעידן אחר.
נפגשנו בבית של יעל (כן, הוא קיים), בו יעל מרום רוקמת חיבורים בין א.נשים, וחיבורים בין א.נשים לתפקיד ולמקום עבודה שחלמו עליו.
מיד נוצר בינינו קליק אישי וערכי, רקמנו תוכניות וחיבורים נוספים.
אורח בפודקאסט מצליח מאוד,
שהוא בעצמו בעל פודקאסט מצליח עוד יותר נשאל בסוף הפרק:
“מה שלוש העצות הטובות ביותר שלך למאזינים?” הראשונה הייתה: “לקרוא ספרים”*.
איזו עצה מדהימה! אפשר ליישם אותה בקלות…
אם מפסיקים להאזין לפודקאסטים.
אורח בפודקאסט מצליח מאוד,
שהוא בעצמו בעל פודקאסט מצליח עוד יותר נשאל בסוף הפרק:
“מה שלוש העצות הטובות ביותר שלך למאזינים?” הראשונה הייתה: “לקרוא ספרים”*.
איזו עצה מדהימה! אפשר ליישם אותה בקלות…
אם מפסיקים להאזין לפודקאסטים.
יש מילה ממש מיוחדת באנגלית שאין לה תרגום מילולי לעברית והיא-Hindsight הפירוש של היינסייט הוא: הבנה של אירוע או של סיטואציה- בדיעבד. לפעמים מתבהר לנו דבר מה, וברגע שמבינים אותו נתפס כשקוף, מובן מאליו, פשוט ובנאלי,
שנוצרת הרגשה כאילו הייתי אמורה לדעת את זה כל הזמן,
שזה היה אידיוטי לא לראות,
לא להבין את זה.
אבל אי אפשר היה לדעת או להבין את זה קודם.
יש מילה ממש מיוחדת באנגלית שאין לה תרגום מילולי לעברית והיא-Hindsight הפירוש של היינסייט הוא: הבנה של אירוע או של סיטואציה- בדיעבד. לפעמים מתבהר לנו דבר מה, וברגע שמבינים אותו נתפס כשקוף, מובן מאליו, פשוט ובנאלי,
שנוצרת הרגשה כאילו הייתי אמורה לדעת את זה כל הזמן,
שזה היה אידיוטי לא לראות,
לא להבין את זה.
אבל אי אפשר היה לדעת או להבין את זה קודם.
השבוע ישב מולי זוג אחרי מריבה. הם יצאו כפי שבאו: כועסים, פגועים, ו(בטוחים ש)צודקים. לא הצלחתי לעזור להם לראות את חלקם בסיפור, לעורר אמפטיה כלפי השני או להתגמש. אז מה ההבדל בין רוטווילר לאימא (או מטפלת) פולנייה? הרוטווילר בסוף מרפה. אני לא. לא הצלחתי להירגע. אני מאמינה שכל פגישה טיפולית צריכה ליצור תובנה ותנועה.
השבוע ישב מולי זוג אחרי מריבה. הם יצאו כפי שבאו: כועסים, פגועים, ו(בטוחים ש)צודקים. לא הצלחתי לעזור להם לראות את חלקם בסיפור, לעורר אמפטיה כלפי השני או להתגמש. אז מה ההבדל בין רוטווילר לאימא (או מטפלת) פולנייה? הרוטווילר בסוף מרפה. אני לא. לא הצלחתי להירגע. אני מאמינה שכל פגישה טיפולית צריכה ליצור תובנה ותנועה.
