בסוף מרץ נראה לי סביר לטעון שבסתיו כל זה יהיה מאחורינו. במציאות אלטרנטיבית (נורבגיה) זה יכול היה לקרות,
אבל זה לא קרה. עכשיו נראה שזה ייקח הרבהההה זמן, ולא רק זה… גם אז לא הכל (או הכל לא) יחזור להיות כפי שהיה.
אחד המאפיינים הייחודיים של האדם הוא היכולת לנוע אל מעבר להווה. תנועה זו יכולה לגרום סבל, שכן חרטה או טינה על העבר ודאגה לעתיד לא מאפשרות לנו להיות, שלא לדבר על למצות, את מה שיש בהווה. אבל שימוש מועיל ב”מסע הזמן” יכול להעשיר את חיינו ולמקסם את האפשרויות שלנו:
מהעבר- להפוך את הקושי למשאב באמצעות למידה וחמלה.
מהעתיד- ציפייה ותקווה דרך חיפוש משמעות וקביעת מטרות.
וההווה?
להתמקד ברגע, להתבונן ולהתפלא מהשפע שיש (כן, עדיין הפרחים פורחים והילדים מחייכים) לפתור בעיות ולהשקיע את הזמן בצורה מועילה: לעבוד, ללמוד, לאהוב, לטפח יחסים, להעשיר את עצמנו ולטפח יחסים, גוף ונפש.
יש שני תרגילים פשוטים אך עוצמתיים שעוזרים במשימה זו-
ליצור שתי רשימות:
כל הלמידה הנחוצה תנבע מהרשימות האלו.
בניגוד לקוסמים אומר בביטחון- Try it at home.
אנחנו באירוע שהוא גם אקוטי וגם מתמשך. אסטרטגיה של הפסקה, המתנה תוך השלכה לפח של כמה חודשים אינה בחירה טובה.
זו עצירה שהפכה לתקיעות שמעלה ריחות של עובש וייאוש. אי עשייה זה דבר מחליש ומנוון מאוד ועשיית יתר יוצרת עייפות וסטרס. לא רצים מרתון באנרגיות של ספרינט.
אז החלטתי לרכז את אתגרי הקורונה ואת האפשרויות שהיא מביאה, עם טיפים למינוף אישי, משפחתי וחברתי.
אפשר להתאבל, ולרחם על עצמנו (כי מי ירחם אם לא?). אפשר להתמרמר ולקטר. בעוד כמה שנים תוכלו לספר לעצמכם ולהגיד לאחרים “הכל בגלל הקורונה”, אף אחד לא יבוא אליכם בטענות.
אבל מה אם נחליף את זה ב”הכל בזכות הקורונה”?.
מומחית בינלאומית לפסיכולוגיה אדלריאנית, מכשירה ומדריכה בכירה למטפלים, ומדריכה הורים לגידול ילדים עם ביטחון עצמי, אומץ, אופטימיות ואקטיביות.
בעלת ניסיון של מעל 30 שנה עם אלפי משפחות בארץ ובעולם.
ספרה “לקפוץ למים, מהימנעות להשתתפות מלאה בחיים” הפך לרב מכר וייצא לאור בעולם דובר הספרדית בשנת 2024.
את אדווה הכרתי לא מזמן- אבל בעידן אחר.
נפגשנו בבית של יעל (כן, הוא קיים), בו יעל מרום רוקמת חיבורים בין א.נשים, וחיבורים בין א.נשים לתפקיד ולמקום עבודה שחלמו עליו.
מיד נוצר בינינו קליק אישי וערכי, רקמנו תוכניות וחיבורים נוספים.
אורח בפודקאסט מצליח מאוד,
שהוא בעצמו בעל פודקאסט מצליח עוד יותר נשאל בסוף הפרק:
“מה שלוש העצות הטובות ביותר שלך למאזינים?” הראשונה הייתה: “לקרוא ספרים”*.
איזו עצה מדהימה! אפשר ליישם אותה בקלות…
אם מפסיקים להאזין לפודקאסטים.
יש מילה ממש מיוחדת באנגלית שאין לה תרגום מילולי לעברית והיא-Hindsight הפירוש של היינסייט הוא: הבנה של אירוע או של סיטואציה- בדיעבד. לפעמים מתבהר לנו דבר מה, וברגע שמבינים אותו נתפס כשקוף, מובן מאליו, פשוט ובנאלי,
שנוצרת הרגשה כאילו הייתי אמורה לדעת את זה כל הזמן,
שזה היה אידיוטי לא לראות,
לא להבין את זה.
אבל אי אפשר היה לדעת או להבין את זה קודם.
השבוע ישב מולי זוג אחרי מריבה. הם יצאו כפי שבאו: כועסים, פגועים, ו(בטוחים ש)צודקים. לא הצלחתי לעזור להם לראות את חלקם בסיפור, לעורר אמפטיה כלפי השני או להתגמש. אז מה ההבדל בין רוטווילר לאימא (או מטפלת) פולנייה? הרוטווילר בסוף מרפה. אני לא. לא הצלחתי להירגע. אני מאמינה שכל פגישה טיפולית צריכה ליצור תובנה ותנועה.
