אחרי החגים שמח!
איך הולך עם ההבטחות לשנה החדשה? כן, אלה שקיבלנו לאחר חשבון נפש עמוק בחגי תשרי. שאי אפשר להמשיך ככה, שאני חייבת, שאני מוכרח, שאני רוצה לשנות משהו.
נשטפו עם הצונמי ששמו שגרה?
לסוגיית ההגשמה הגעתי בדרך ההפוכה, מתוך המפגש שלי כאשת טיפול בטרגדיה של ההחמצה.
בעבודה שלי לאורך השנים שמתי לב שהרבה מטופלים לא עושים דבר עם התובנות המשמעותיות שרכשו במסעם אל עומקי הנפש. התרגום מעולם המשאלות והחלומות, ואפילו מעולם ההחלטות וההבטחות לעולם המעשים הוא לא אוטומטי.
בכל תהליך ההכשרה שלי לא היה קורס בשם: “מה עושים?” זו בדיוק השאלה ששואל אדם שיש לו צורך, רצון, תובנה או מטרה.
התחלתי לשים לב לכל מה שעומד בין רצון לבין עשייה, ולאחר שנים של התבוננות וניתוח של המכשולים להגשמה יצרתי בעצמי את הקורס הזה.
כדי להפיק משהו משמעותי מהפוסט, תחשבו על דבר שאתם ממש רוצים לעשות, אבל לא עושים אותו. קחו חמש שניות.
שמונה מכשולים עומדים בין רצון ועשייה. הינה הם. נסו לזהות את שלכם.
המכשול המרכזי להגשמה הוא פחד מכישלון. הפחד מכישלון מוביל לאובדן אומץ ולהימנעות. מה מפחיד כל כך שצריך הרבה אומץ? בחברה שלנו כישלון נתפס כהוכחה לחוסר ערך, במקום כניסיון שלא הצליח, ולכן כל מה שצריך זה עוד אימון, ידע או עזרה.
המכשול השני להגשמה הוא תבניות חשיבה מגבילות. מה שאדם חושב פועל כנבואה שמגשימה את עצמה. אם אני חושבת שאני מבוגרת מדי כדי ללמוד, לא אלמד. פעם מטופלת בת ארבעים וחמש שחלמה להיות פסיכולוגית הזדעזעה כשאמרתי לה שזה גיל נפלא ללמוד פסיכולוגיה. את השתגעת? אמרה לי, עד שאסיים אהיה בת חמישים. שאלתי אותה: ובת כמה תהיי אם לא תלמדי?… שינוי תבנית חשיבה מוליד אפשרות חדשה.
המכשול השלישי הוא חוסר כנות: האם את באמת רוצה את מה שאת טוענת שאת רוצה, או זה משהו שאת אמורה לרצות? כדי לבחון האם הכוונה אמיתית או את סתם אומרת, קחי רשות לוותר עליה: עזבי, לא צריך. הרגשת הקלה? אם התרעמת, כנראה שהרצון שלך הוא אמיתי ולא תוותרי עליו. אם הרגשת הקלה, לא הייתה כוונה כנה להגשים את מה שכאילו רצית, אולי… בגלל המכשול הבא.
המכשול הרביעי והקשוח ביותר, בהנחה שהרצון אמיתי, יש לנו אומץ ואין תבנית חשיבה מגבילה, הוא האם נהיה מוכנים לשלם את המחיר הנדרש כדי להשיג את מה שאנחנו רוצים? לכל בחירה יש מחיר. צריך להשקיע, צריך לוותר על משהו אחר. האם אני מוכנה לשלם או רוצה את זה בתנאי שזה יבוא מעצמו, בלי מאמץ? זה המכשול הגדול ביותר של דור שגדל עם הרבה פינוק, הדור שרוצה לעשות אקזיט בלי לעשות אנטרנס.
זיהיתם איפה ההבטחה שלכם לשנה החדשה נתקעה? אם עדיין לא, נשארו לנו ארבעה מכשולים
המכשול החמישי הוא כוח ההרגל. הרגלים הם פעולות אוטומטיות שחוסכות הרבה אנרגיה. הבעיה עם הרגלים היא שכשרכשנו אותם, לא היה ש. ג בשער שעצר את כניסתם של הרגלים רעים. כדי להתגבר על המכשול הזה צריך ליצור הרגלים חדשים, והדרך הכי יעילה לעשות זאת זה לפרק אותם לפעולות קטנטנות, אטומיות, ולתרגל אחת בכל פעם עד שהופכת לאוטומטית. למשל, הרגל קטנטן שתרגלתי חוסך לי שלושה התקפי חרדה ביום: להחזיר את הנייד שלי תמיד לכיס החיצוני של התיק.
המכשול הבא הוא הגבלת אנרגיה: אין אנרגיה להכל, רק מה שבראש סדר העדיפויות שלנו ייכנס למקום ריאלי בכנסת של החיים. הדרך להתגבר על זה היא לעשות תמיד את מה שהכי חשוב- קודם. לא לתת לרשתות החברתיות לגנוב את תשומת הלב והזמן שלנו. לפני שניגש למסך נשאל: מה אני רוצה? מה נחוץ לי? מה יהיה ניצול שווה של הזמן שלי? שזה אומר, של החיים שלי. תלכו על חשוב: לא על נחמד או חמוד. חינם זה היקר החדש.
המכשול השביעי הוא חוסר תכנון: בלי תכנון אין היתכנות. כשרוצים לעשות שינוי צריך לתכנן מה יקרה, איך יקרה, מה עלול להשתבש ואיך אתגבר על זה. וזה מוביל למכשול האחרון:
חוסר תמיכה: מעטים הדברים שאפשר להגשים לבד. יש לנו פרדיגמות מגבילות לגבי קבלת עזרה: שזו חולשה, שזה מפריע… לא קיימת את מה שרצית, השאלה הבאה צריכה להיות: מי יכול לעזור לך?
זה כל מה שעומד בין רצון להגשמה.
הופתעתם לגלות שזמן וכסף לא הופיעו ברשימה?
זמן וכסף הם סוגים של אנרגיה ולכן הופיעו בתוך מכשול השישי, בהגבלת אנרגיה. יש לנו זמן, כוח וכסף רק למה נשים בראש סדר העדיפויות שלנו.
לעשות משהו או לא זה אף פעם לא עניין של זמן, זה עניין של עדיפות. זה לא שאנשים אומרים לעצמם, למשל “האמת, יש לנו קצת זמן פנוי לאחרונה, אולי נעשה ילד”. נכון? אבל עם הלידה, מתפנה כל הזמן שצריך.
עכשיו שהכרנו את כל המכשולים שעומדים בין רצון להגשמה… מה עושים?
להתגבר עליהם, כמובן.
אקח אתכם יד ביד באמצעות לחש האומץ של קראמבל המכשפית, גיבורת הספר המופלא של טל אמוילס ובתיה קולטון שנכתב בהשראת רב המכר שלי לקפוץ למים.
דגדוג של רצון- זהו צעד ראשון
הרצון אמיתי? אם כן, תהיה לנו אנרגיה לצאת לדרך ומוכנות לשלם את המחיר שיידרש כדי להגשים אותו. זה בזבוז חיים לא לממש את מה שחשוב לנו. יש דרך טובה יותר לחיות מאשר לשרוד- לתעדף.
דגדוג של רצון- זהו צעד ראשון
גם אם פחד, גם אם חשש, אתחיל ללכת לקראת משהו חדש
לא להיבהל הל, לא להתקראמל בל
ליפול ולקום, לקום וליפול, הסוד הוא לצעוד, הסוד הוא לצעוד
אומץ זה לא לא לפחד, אלא לפעול למרות הפחד. כדי להתגבר על הפחד צריך עזרה ועידוד. אם יש משהו לפחד ממנו – זו החמצה. על מה נצטער בעתיד שלא עשינו היום. על מה לא נסלח לעצמנו?
כל צעד צריך לקרב אותנו להגשמת המטרה.
בשביל שהצעדים יהיו אפקטיביים צריך תוכנית: מה צריך לקרות כדי להגשים את המטרה שלי.
חלק מהתוכנית היא לחסל כל מה שעומד בדרך.
אם את רוצה חתונה, נתקי קשר עם כל הלא פנויים רגשית.
זו אומנות ההגשמה: בחירה של עדיפות אמיתית, התגברות על הפחד ועל אמונות מגבילות, ועם תיעדוף ועזרה, לפעול כדי ליצור שינוי שהופך להרגל, לטבעי החדש שלנו.
חיים טובים דורשים אקטיביות ואפקטיביות.
בעולם הטיפול במשך המון שנים שלטה ההנחה שאם אדם לא מתפקד טוב זה מפני שהוא לא מרגיש טוב, ובעקבות הטיפול בדיסטרס, התפקוד ישתפר מעצמו.
לאחר שלושים שנה בהן אני חוקרת את נושא ההחמצה ומעבירה קורסים באומנות העידוד ובאומנות ההגשמה אני מאמינה, שזה לא שאנשים לא מתפקדים טוב כי הם לא מרגישים טוב, אלא להיפך. שאי אפשר להרגיש טוב בלי לתפקד טוב.
