הבלוג של אנאבלה

תסכימו איתי ש… הספר “ארבע ההסכמות” מאת דון מיגל רואיס מציע דרך לחיים טובים יותר אם נסכים לארבעה דברים: נראה כאילו רואיס הפנים את הגישה

ארוחה עם הנכדה. הכנתי לליה, בת שנתיים, אוכל מזין וטעים. לא טעים כמו האוכל של סבתא יפה, אבל טעים מספיק לפי כל אמות המידה של

הבטחות עם כיסוי הן כאלו שמניעות אותנו לפעולה אקטיבית ולקבלה עצמית. בני אדם מתפתים כל שנה להבטיח לעצמם הבטחות לשנה החדשה, וזאת  לאחר חשבון נפש

אמצע אוגוסט, חם כרגיל, אך שלא כרגיל הציפייה לספטמבר, שהיוותה אופק של ירידה בעומס החום וחזרה לשגרה כלשהיא מעוררת יותר אי וודאות וחרדה מאשר הקלה.

כמו עונות השנה, גם החיים מתנהלים במחזורים. סופי השבוע הם הזמן למנוחה, להנאה ולטעינה. מפגשים משמעותיים, בילויים וטבע, כדי לחזור לשבוע של עשייה עם כוחות

טיפול פרטני בסוגיות זוגיות הוא טיפול זוגי במעמד צד אחד. לפני כמה חודשים פנתה אליי ד”ר זיוית אברמסון וביקשה ממני ללמד במסגרת בית הספר לפסיכותרפיה

“העיקר שתהיה מאושר”. זאת הייתה הפילוסופיה של “העץ הנדיב”. והילד, שהיה אחר כך מתבגר, בוגר, וזקן, היה מאושר לרגע קט ואומלל כל שאר הזמן. זה

האדם הוא ייצור חברתי. הקיום, השגשוג וההמשכיות שלנו, של כל אחד מאיתנו ושל המין האנושי, תלויים בשייכות לקבוצה ובשיתוף פעולה. נפש האדם מתוכנתת להתקשרות, לחברותיות

עצמאות היא אחת התכונות שאנחנו מאחלים לילדינו, בעיקר בחייהם הבוגרים. משמעותה היא היכולת לחשוב ולקבל החלטות בהתאם לערכים, ולפעול מתוך הנעה פנימית לקראת פתרון בעיות

במקביל לכל מה שאנחנו עושים, חושבים או מרגישים, אנחנו ערים בצורה קיצונית לעליות ולירידות בתחושת הערך שלנו. אנחנו מחוברים באופן מטאפורי למד תחושת ערך (מת”ע)

לא להתקהל? אמרו. אז מה? אני מחליטה עליי! ילדים שמקומם ברצף הילודה במשפחה הוא מספר 2 מאופיינים ברצון לאתגר מוסכמות, ואני לא יוצאת דופן בזה.

אף אחד לא אמר לעצמו, בתחילת החיים הבוגרים: כשאהיה גדול, כשתהיה לי משפחה משלי, מה שאני הכי הכי ארצה בעולם זה להרגיש כל הזמן כאילו

טו באב הגיע ואני רוצה לספר לכם סיפור מתוך הקליניקה לפני כמה שנים הגיעה אליי מטופלת שבורת לב עקב פרידה, לאחר כישלון נישואיה השניים. שברון

לפני שנולדו לי הילדים ידעתי בדיוק איך אגדל אותם: 360° ממה שעשו הוריי. ונחשו מה? 360° מעלות משגוי זה עדייו שגוי. המזל שלי היה שהגעתי

תמיד ידעתי שאהיה עצמאית. הרבה זמן חשבתי שהרעיון התגבש בגיל ההתבגרות כשקראתי את מרקס שחילק את החברה למדכאים, מדוכאים ועצמאיים. היה נדמה לי שזו הקבוצה

משפחת המוצא היא נקודת ההתחלה שלנו, הבסיס שממנו אנחנו יוצאים אל העולם, ובמקרה הטוב היא מקום בו ניתן לחזור אליו להיטען, להתעודד, להיתמך בעת צרה,

אכילה היא נושא מרכזי בחיינו ובחיי המשפחה. היא מתרחשת כל יום, כמה פעמים ביום, והיא מקור של הזנה, בריאות, הנאה וקשר. כמו בכל דבר אחר

סיפור לחג בלב הים, בלילה סוער, קצין בכיר על אנייה גדולה של צי ארה”ב מבחין באור ספינה אחרת במרחק מסוכן מספינתו. הוא לוקח את מכשיר

לפני הרבה הרבה שנים, בממלכה  רחוקה, חי מלך טוב. למלך היו שלוש בנות. חייו עברו בנחת ובעשייה למען עמו. כשהרגיש המלך שסוף חייו קרב, התלבט

מסכנה, 2020, אף אחד לא סבל אותה… מזל שהיא נגמרה. בסרט “הרקולס” בגרסת וולט דיסני יש סצנה בה הוא נלחם נגד נחש אימתני. הרקולס מצליח

מיהו הגבר המושלם במאה ה21? נראה שהיום, על פי ציפיות החברה, בעיניי נשים וגברים כאחד הגבר המושלם הוא: חברתי ד”ר אורסולה אוברסט הגדירה את זה

הורות, המקצוע החשוב ביותר בחיינו, נמצא במשבר חסר תקדים. לנו הוא חשוב, כי הילדים הם הדבר היקר ביותר, אך הוא חשוב לחברה כי ההורות אמונה

מה הקשר בין אושר (או היעדרו) למערכת החיסונית? כיצד נחזק אותה בנו ובילדינו? באחד הסרטים של וודי אלן, אם אני לא טועה “חנה ואחיותיה”, הוא

לכל מיקום בסדר הלידה יש יתרונות וחסרונות. כדאי לשים לב לכולם, אבל יותר מכל – לסנדוויץ’. נתחיל בתרגיל קטן. חשבו על עצמכם ועל האחים שלכם

יום טיפוסי מתחלק לשלושה חלקים: תעסוקה, פנאי ושינה. איזון בין החלקים השונים הוא סימן ניכר של רווחה נפשית. החלק היצרני של היום מתחיל עבור רובנו

בסוף מרץ נראה לי סביר לטעון שבסתיו כל זה יהיה מאחורינו. במציאות אלטרנטיבית (נורבגיה) זה יכול היה לקרות,אבל  זה לא קרה. עכשיו נראה שזה ייקח

איך להמשיך בכל הכוח לאחר שנגמר הכוח? בתחילת משבר הקורונה חשבתי (אולי רציתי לחשוב) שמדובר בספרינט. זבנג וגמרנו. הכל עצר, הכל התהפך, אבל אם ניתן

שישים שניות על פוליטיקה, ואחר כך אדבר על נושא שאני מבינה בו יותר: הפסיכולוגיה האינדיווידואלית. ההשפעה של אזרחים במדינה דמוקרטית מסתכמת בפתק אחד אחת ל… כל

החיים שלנו הם השתקפות של ההחלטות שלנו. כדי שנוכל לפעול ביעילות, אנחנו לא מחליטים בכל רגע מה התשובה המתאימה ביותר לסיטואציה שלפנינו.  החלטנו פעם, ואם